האידיאולוגיה שעמה מתגייסים החיילים לצה"ל, ולא חוויות שליליות הקשורות למפגש עם האוכלוסייה הפלשתינאית בעת השירות הצבאי, היא בעלת ההשפעה הדומיננטית לגבי מוטיבציה ליצירת קשרים חברתיים עם פלשתינאים אזרחי המדינה, או הצדקת עונשים חמורים למחבלים ולעוזריהם, זו מסקנת מחקרו החדש של פרופ' נח מילגרם, שיוצג במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון, במסגרת "כנס מחקרי יהודה ושומרון ה- 18", כנס מדעי רב-תחומי המתקיים בשיתוף פעולה עם מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן.
במסגרת מחקרו "השפעת האידיאולוגיה ופגיעות על־ידי פלשתינאים על תגובות של חיילים כלפי העם הפלשתיני", של פרופ' מילגרם, דיקן בית הספר לתלמידי מחקר וראש התכנית לפסיכולוגיה לתואר שני במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון, התבקשו חיילים קרביים, בעלי דעות שמאלניות וימניות, להביע נכונות להחמיר (או להקל) בעונשים כלפי מפגעים ועוזריהם, וכן להביע נכונות הפוכה, ליצור יחסים חברתיים חיוביים עם פלשתינאים אזרחי המדינה. החיילים גם התבקשו לציין כמה הם או בני משפחותיהם נפגעו על יד מפגעים.
פרופ' מילגרם מצא, כי עצם הפגיעה בחיילים ומשפחותיהם לא היתה קשורה כלל עם הנכונות לפעולות הרתעה או פעולות התקרבות. גם חיילים שנפגעו לא היו מוכנים להחמיר בעונשים או להימנע מיחסים חברתיים עם פלשתינאים אזרחי המדינה. מה כן השפיע? אידיאולוגיה: השמאל בקרביים היה מוכן להקל בעונשים ומוכן ליצור יחסים עם פלשתינאים יותר מאשר הקרביים הימנים. לטענת פרופ' מילגרם, עובדה זו מקבילה לטענה כי המחבלים פוגעים בנו מתוך אידיאולוגיה ולא כתגובה לפגיעות מצד ישראל.
ממצא מחקר זה סותר מחקרים רבים אחרים, המראים כי שכשאנשים נפגעים על־ידי אנשים אחרים, הם נוטים להחזיר מלחמה שערה.
בכנס מחקרי יהודה ושומרון ה- 18 ייערכו שישה מושבים בתחומים שונים, והוא מתקיים בסיוע מכון הקרן הקיימת לישראל לתולדות הציונות וההתיישבות. לקראת הכנס יצא לאור קובץ י"ז של מחקרי יהודה ושומרון, שהוצגו בכנס ה- 17 לפני כשנה.