חמישה פלסטינים בעלי קרקע ביישוב עפרה והארגונים לזכויות האדם "יש דין" ו"בצלם" טוענים בעתירה שהוגשה לבג"צ כי "עפרה" היא מאחז בלתי חוקי שהוקם ברובו על קרקע פרטית.
ארגוני השמאל הקיצוני "יש דין" ו"בצלם" עתרו הבוקר לבג"ץ, יחד עם חמישה פלסטינים תושבי הכפר עין-יברוד הטוענים שבבעלותם אדמות ביישוב עפרה שבבנימין, בדרישה לעצור את בנייתם של תשעה בתים המוקמים על אדמותיהם ולמנוע את אכלוסם. בעתירה שהוגשה נגד שר הביטחון ואלוף פיקוד המרכז מבקשים העותרים להורות לרשויות לממש צווי הריסה שהוצאו לבתים בעבר ולהוציא צו ביניים שימנע את אכלוסם ואת חיבורם לחשמל, למים ולביוב, עד מתן פסיקה בעניין.
ארגוני השמאל הקיצוני טוענים כי "בעפרה מוקמים בימים אלו תשעה מבני קבע חדשים. המבנים, שטרם אוכלסו, מוקמים על אדמותיהם הפרטיות, המוסדרות והרשומות בטאבו, של חמישה פלסטינים".
לדבריהם, הרשויות הישראליות אישרו זאת בפני העותרים, ואף ציינו כי לפיכך, הוצאו לבתים צווי הפסקת עבודות והריסה לפני כחצי שנה. "למרות זאת", נטען בעתירה, "נמשכות העבודות במרץ, מבלי שרשויות החוק עושות צעד כלשהו כדי לממש את הצווים שהן עצמן הוציאו.
"כבכל מקרה של בנייה לא-חוקית על ידי יהודים בגדה המערבית, שנעשית תוך גזילת אדמות פרטיות", נאמר בעתירה, "גם במקרה זה, זרוע רשויות אכיפת החוק לא מורגשת".
"בצלם" מספרים כי בחודשים האחרונים הם עורכים מחקר מקיף במסגרתו איתרו את בעלי הקרקע הפלסטינים, ואספו מסמכי בעלות על קרקעות. לטענתם, מסמכים אלה מוכיחים כי רוב רובו של היישוב "עפרה" הוקם על קרקע פרטית של פלסטינים תושבי הכפרים הסמוכים – עין יברוד וסילוואד.
עוד הם טוענים כי "המנהל האזרחי אף מאשר כי לעפרה אין שטח שיפוט ואין לה אף תכנית מתאר מפורטת שמכוחה ניתן לאשר בנייה כלשהיא ביישוב". בעתירה נטען כי "עפרה היא המאחז הגדול ביותר שהוקם בגדה המערבית. העתירה הוגשה כחלק משיתוף פעולה בין שני הארגונים, במסגרתו אחראי "בצלם" על ההיבטים המחקריים, ואילו "יש דין" אחראי על השימוש באמצעים משפטיים".
הארגון "יש דין" אף מציין כי הגשת העתירה מהווה את פתיחתו של פרויקט חדש של ארגון "יש דין". הפרויקט, שמרכז דרור אטקס, יפעל באמצעים משפטיים לחיזוק והעצמה של הליכי האכיפה כנגד בניה לא חוקית של ישראלים על אדמות פלסטיניות פרטיות ועל אדמות מדינה. "מהיום אנו מקווים שלא ניתן יהיה להקים בתים חדשים בהתנחלויות ומאחזים על אדמות פרטיות", אמר דרור אטקס, מרכז הפרוייקט ב"יש דין". "'עפרה' הוקמה על חורבות בסיס צבאי ירדני נטוש ועם השנים התפשטו שכונותיה. הבנייה בעפרה נעשית על פי קריטריונים שהציבה לעצמה ההתנחלות והיא נטולת כל סמכות לאשר בנייה ללא קיומה של תכנית מתאר בתוקף".
מנהל המחקר של בצלם, עו"ד אבי ברג, אמר כי "הימנעות המדינה מאכיפת הצווים נשואי העתירה מהווה שיא נוסף בשיתוף הפעולה בפועל של רשויות השלטון עם פעולותיהם הבלתי חוקיות של המתנחלים, ומוסיפה חטא על פשע פרויקט ההתנחלויות, שהוא עצמו מנוגד לדין הבינלאומי".
"זו עתירה ראשונה מסוגה נגד בנייה בתוככי התנחלות ממוסדת", מסביר היועץ המשפטי של ארגון "יש דין", עו"ד מיכאל ספרד." לכל פסיקה של בג"צ יהיו השלכות על 'עפרה' ועל הפרקטיקה הנרחבת של בנייה לא חוקית על אדמות של פלסטינים בגדה המערבית. במקרה המדובר, בעלותם של העותרים הפלסטינים על הקרקע איננה מוטלת בספק והיא חושפת את גזל הקרקעות השיטתי ואת העלמת העין הנפשעת של גורמי אכיפת החוק בשטחים הכבושים".
ראש מועצת בנימין אבי רואה אומר בתגובה כי העתירה נגד בניית תשעת הבתים בעפרה היא קנטרנית, וכי אין ספק כי בג"ץ ידחה את העתירה.
"מאז כשלון אוסלו וההתנתקות יש קונצנזוס ישראלי על הזכות והצורך לחזק את ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון", אומר רואה.