בטורו השבועי שיתפרסם בשבת הקרובה בעלון "שבת בשבתו" מהפך הרב ישראל רוזן בזכותם של תיקוני שבועות החילוניים, "תיקון ליל שבועות יסודתו בהררי הזוהר ובחצרות חכמי הקבלה. הרב יוסף קארו, מחבר השולחן ערוך, העלים בספרו את מה שגילה ידידו ו"עבדו", ר' שלמה אלקבץ, על הופעת ה'מגיד' בסערה בבית מדרשם בתיקון ליל שבועות. מכוח התגלות זו עלו לארץ, נתיישבו בצפת - ערש ההלכה (מקום כתיבת השלחן ערוך) ומצע הקבלה", כותב הרב רוזן.
"עיצומו של יום השבועות הוא חג מתן תורה שבכתב, למשה מפי הגבורה בהר סיני. לפי דרכנו למדנו כי עיצומו של ליל שבועות הוא מעין חג מתן תורה שבע"פ (ה'שלחן ערוך'), ובעיקר שורש ומנבטה לתורת הסוד והאור הגנוז. יש מן הקדמונים שהמליצו על 'סדר תיקון' בנוסח קבוע ומתוקן, הכולל דוגמיות מפרשיות התורה, נביאים וכתובים, מקצת מזמורי תהלים, פתיחות וסיומות ממסכתות משנה ותלמוד וכן קטעי זוהר ו'אידרות'. יש המסתפקים בקריאת 'משנה תורה' (ספר דברים) ויש שקבעו לימוד ועיון בספרי תרי"ג מצוות להרמב"ם ולרבי שלמה אבן גבירול, וכך מנהגם של הראי"ה קוק וממשיכי דרכו בקודש".
ממשיך הרב רוזן וכותב כי בדורות האחרונים הפך ה'תיקון' הלילי לעיצומו-של-יום ולעיקר עניינו של חג השבועות. וטוב שכך, "זה עדיף על פני החלופות של ארוחות גבינה וטקסים מוזרים של 'התזת מים'. דומה כי ה'תיקון' כמאפיין עיקרי של זמן מתן תורתנו הולך ומתעצם, גובר ומתפשט. בתי מדרש וארגוני תורה, מפיקים ויזמים, עמותות וגבאי קהילות מצאו בליל יחודי זה בקעה להתגדר בה וכר נרחב להפצת תורה. מי שעוקב אחר המודעות בעתונות (ובאינטרנט?) ימצא היצע עצום של מאות שיעורי תורה הפתוחים לרבים, בכל קשת הנושאים הלימודיים והתורניים... מבוגרים ובני תשחורת, גברים ונשים, בודדים וזוגות - גודשים אולמות ומטים אוזן לדברי תורה וחכמה. וקול נשמע ממרום: אשריכם ישראל!".
עם זאת תחת הכותרת "קלקול", מותח הרב רוזן ביקורת על "אופנה חדשה": "מלוח המודעות: "מוצעת חלופה תרבותית למנהג עתיק יומין: לימוד לילי חוויתי בליווי מוסיקה חסידית וסרטים". "פילוסופיה יהודית בת זמננו לאורך הלילה, בשילוב קטעי נגינה לרוחב הלילה, 40 ₪ בלבד. מספר המקומות מוגבל". "לילה לבן עם פרופ', ראביי וזמרת. זריחה שמיימית אל מול הרי מואב".
"ליל שבועות הוא לילם של בתי המדרש החילוניים וה'פתוחים', של 'התרבות היהודית האלטרנטיבית', של אופנת הניאו-יהדות ושל הכרזת "גם לנו חלק בתורת ישראל ללא מחוייבות למצוותיה ולאיסוריה". האם קודשא בריך הוא חדי בהאי שעתא (שמח באותה שעה)? האם בת הקול המפוצצת בראשי ההרים "אשריכם ישראל" מהנהנת בראשה גם לנוכח תופעות אלו? או שמא מנהמת כיונה "אוי להם לישראל מעלבונה של תורה"? דילמה!".
עם זאת מהפך הרב רוזן בזכותם של תיקונים אלו: "ואני הקטן, יושב באלון שבות אל מול מסך ומקלדת, ומהרהר בקול ובכתב: האם רבי לוי יצחק מברדיטשב, סניגורם של ישראל, היה מהפך בזכות? האם היה סופק כפיו כלפי מעלה ואומר: רבש"ע, גם בשעה שבניך-חביביך מחללים יום טוב, בפרהסיא ובהמון, הם... עוסקים בתורה"? אני חושב שכן...".