לרגל חגיגות ה-60 למדינת ישראל, מוזיאון ישראל מציג שני חלקים גדולים ממגילת ישעיהו השלמה – המגילה המקראית השלמה ביותר שנמצאה אי פעם ואחד מן האוצרות הארכאולוגיים החשובים ביותר בעולם – בתצוגה מיוחדת שהוקמה בהיכל הספר.
בפעם הראשונה אחרי 40 שנה תינתן לציבור ההזדמנות הנדירה לראות את שני החלקים הארוכים ביותר של המגילה ובהם חזון השלום של הנביא ישעיהו: "וכתתו חרבותם לאתים..." (פרק ב: ד). ילוו את התצוגה חפצים ארכאולוגיים מימי הנביא (המאה ה-8 לפני הספירה) המדגימים את חזונו, ובהם חרב-מגל מכופפת וכלים חקלאיים. התערוכה תיפתח לקהל בהיכל הספר שבמוזיאון ישראל ב-19 במאי ותינעל ב-30 באוגוסט.
"תצוגה מיוחדת זאת, שהוקמה לכבוד חגיגות ה-60 של מדינת ישראל, מעניקה למבקרים הזדמנות נדירה להתבונן באחת המגילות העתיקות, השלמות ביותר והשמורות ביותר מבין מגילות מדבר יהודה", אומר ג'יימס סניידר, מנכ"ל מוזיאון ישראל ע"ש אן וג'רום פישר. "מגילת ישעיהו, השמורה בהיכל הספר שבמוזיאון ישראל, היא מן התעודות המקראיות העתיקות החשובות ביותר שנתגלו אי פעם".
בתערוכה "והיה באחרית הימים" יוצגו החלקים הארוכים ביותר מתוך מגילת ישעיהו השלמה: קטע אחד שאורכו 2.6 מ' ובו פרקים א – כח, וקטע נוסף באורך 2.38 מ' ובו פרקים מד – סו. כדי להציב את המגילה בהקשרה ההיסטורי נוספו לתצוגה כלי חקלאות עתיקים, חרב-מגל מכופפת וחותם רומי שהתגלה לא מזמן בחפירה ארכאולוגית ועליו תיאור ציפור דמוית יונה נושאת עלה של זית. את התערוכה אוצרים מיכל דייגי-מנדלס, אוצרת ראשית לארכאולוגיה, ואדולפו רויטמן, מנהל היכל הספר ואוצר המגילות הגנוזות.
במוזיאון ישראל מציינים כי מגילת ישעיהו (כתב יד א') "היא אחת משבע המגילות הראשונות שנתגלו בשנת 1947 במערה סמוכה לחורבת קומראן, בחוף המערבי-הצפוני של ים-המלח. מכלל 220 המגילות המקראיות שהתגלו באזור, מגילה זו היא מן המשומרות ביותר והיחידה שכוללת ספר מקראי במלואו. זוהי אחת המגילות הקדומות ביותר - משנת 120 לפני הספירה בקירוב - והיא קדומה באלף שנים לכתבי-היד הקדומים ביותר של המקרא שהיו בידינו עד שנמצאו המגילות. נוסח הכתוב קרוב לנוסח המסורה שהתקבע במִצחָפים (=קוֹדֶקסים, דפים כרוכים) ימי-ביניימים, כדוגמת "כתר ארם-צובא", המוצג אף הוא בקביעות בהיכל הספר. שלא כרוב המגילות המקראיות, מגילת ישעיהו מתייחדת בכתיב "עממי" מלא, ויש בה כדי ללמדנו כיצד הגו את העברית בימי הבית השני. מעמדו הבכיר של ספר ישעיהו עולה בקנה אחד עם נטייתה המשיחית של "עדת היחד" שהתגוררה בקומראן, שכן הנביא ישעיהו הצטיין בנבואותיו על אחרית-הימים.
בשנים 1965-1967 הוצגה מגילת ישעיהו בשלמותה בחלל המרכזי של היכל הספר. מאז הוסרה המגילה מן התצוגה מטעמי שימור, אבל חלקים ממנה מוצגים בקביעות בהיכל הספר. העתק פקסימיליה של המגילה כולה מוצג דרך קבע במקום שייעדו לה מתכנני ההיכל, האדריכלים קיסלר וברטוס. ב"והיה באחרית הימים" אנו מציגים בפעם הראשונה מזה 40 שנה את שני החלקים הארוכים ביותר של המגילה המקורית לציבור הרחב".
בפעם הראשונה אחרי 40 שנה תינתן לציבור ההזדמנות הנדירה לראות את שני החלקים הארוכים ביותר של המגילה ובהם חזון השלום של הנביא ישעיהו: "וכתתו חרבותם לאתים..." (פרק ב: ד). ילוו את התצוגה חפצים ארכאולוגיים מימי הנביא (המאה ה-8 לפני הספירה) המדגימים את חזונו, ובהם חרב-מגל מכופפת וכלים חקלאיים. התערוכה תיפתח לקהל בהיכל הספר שבמוזיאון ישראל ב-19 במאי ותינעל ב-30 באוגוסט.
"תצוגה מיוחדת זאת, שהוקמה לכבוד חגיגות ה-60 של מדינת ישראל, מעניקה למבקרים הזדמנות נדירה להתבונן באחת המגילות העתיקות, השלמות ביותר והשמורות ביותר מבין מגילות מדבר יהודה", אומר ג'יימס סניידר, מנכ"ל מוזיאון ישראל ע"ש אן וג'רום פישר. "מגילת ישעיהו, השמורה בהיכל הספר שבמוזיאון ישראל, היא מן התעודות המקראיות העתיקות החשובות ביותר שנתגלו אי פעם".
בתערוכה "והיה באחרית הימים" יוצגו החלקים הארוכים ביותר מתוך מגילת ישעיהו השלמה: קטע אחד שאורכו 2.6 מ' ובו פרקים א – כח, וקטע נוסף באורך 2.38 מ' ובו פרקים מד – סו. כדי להציב את המגילה בהקשרה ההיסטורי נוספו לתצוגה כלי חקלאות עתיקים, חרב-מגל מכופפת וחותם רומי שהתגלה לא מזמן בחפירה ארכאולוגית ועליו תיאור ציפור דמוית יונה נושאת עלה של זית. את התערוכה אוצרים מיכל דייגי-מנדלס, אוצרת ראשית לארכאולוגיה, ואדולפו רויטמן, מנהל היכל הספר ואוצר המגילות הגנוזות.
במוזיאון ישראל מציינים כי מגילת ישעיהו (כתב יד א') "היא אחת משבע המגילות הראשונות שנתגלו בשנת 1947 במערה סמוכה לחורבת קומראן, בחוף המערבי-הצפוני של ים-המלח. מכלל 220 המגילות המקראיות שהתגלו באזור, מגילה זו היא מן המשומרות ביותר והיחידה שכוללת ספר מקראי במלואו. זוהי אחת המגילות הקדומות ביותר - משנת 120 לפני הספירה בקירוב - והיא קדומה באלף שנים לכתבי-היד הקדומים ביותר של המקרא שהיו בידינו עד שנמצאו המגילות. נוסח הכתוב קרוב לנוסח המסורה שהתקבע במִצחָפים (=קוֹדֶקסים, דפים כרוכים) ימי-ביניימים, כדוגמת "כתר ארם-צובא", המוצג אף הוא בקביעות בהיכל הספר. שלא כרוב המגילות המקראיות, מגילת ישעיהו מתייחדת בכתיב "עממי" מלא, ויש בה כדי ללמדנו כיצד הגו את העברית בימי הבית השני. מעמדו הבכיר של ספר ישעיהו עולה בקנה אחד עם נטייתה המשיחית של "עדת היחד" שהתגוררה בקומראן, שכן הנביא ישעיהו הצטיין בנבואותיו על אחרית-הימים.
בשנים 1965-1967 הוצגה מגילת ישעיהו בשלמותה בחלל המרכזי של היכל הספר. מאז הוסרה המגילה מן התצוגה מטעמי שימור, אבל חלקים ממנה מוצגים בקביעות בהיכל הספר. העתק פקסימיליה של המגילה כולה מוצג דרך קבע במקום שייעדו לה מתכנני ההיכל, האדריכלים קיסלר וברטוס. ב"והיה באחרית הימים" אנו מציגים בפעם הראשונה מזה 40 שנה את שני החלקים הארוכים ביותר של המגילה המקורית לציבור הרחב".