חברות התעופה ברחבי העולם מחפשות כל העת דרכים ושיטות כיצד לאפשר לקהל רחב יותר של אנשים את חווית הטיסה בצורה נוחה יותר. לא עוד סתם ישיבה צפופה במחלקת התיירים, לא עוד מתן אפשרות לכבודה( מטען) בסדר גודל של עד 20 ק"ג. זאת במיוחד לציבור הדתי, שומר המצוות, שמצטייד במזון טרם נסיעתו ליעדים השונים. כמעט ולא ניתן לנסוע ליעדים רחוקים כשבתוך מזוודתך מזון, שימורים וממתקים כשרים בתוספת ביגוד ותפילין והכל בסדר גודל של 2 עשרות הק"ג. חיפשו ומצאו. בחברת בריטיש אירווייס, תוכלו מעתה לבחור לעצמכם מושב במעין מחלקת עסקים. מדובר, במיני מחלקת עסקים ובתוספת פעוטה, תוכלו להתרווח ולהנעים את זמנכם.
יתרה מכך. כל נוסע שמזמין ארוחת כשרה במחלקת תיירים בטיסה מתל אביב, מקבל אוטומטית כשרות גלאט ולא כשרות רגילה, כמו בחברות אחרות.
ואיך בכל זאת מתמודדים עם המקומות הצרים? הרי את המחירים לא יורידו לכבודכם.אז הנה לכם עצה מנוסעים מתמידים. בטיסות ארוכות, בעיקר במחלקת התיירים, בחרו לשבת במושב במעבר. זה לא נוח לטפס מעל נוסע זר היושב לידכם וישן עמוקות כדי לצאת. מי שרוצה לשבת ליד החלון, חייב לזכור שברוב זמן הטיסה לא רואים נוף. ואם אתם בכל זאת חובבי נוף, צאו לטייל ברחבי הטבע. זה הרבה יותר פשוט, יותר נעים והכי חשוב, יותר זול.
אז, אחר טיסה בת כחמש שעות נוחתים ומתחילים לחפש אחר העולם היהודי בבירה הבריטית. ראשית לכל כדאי להגיע לבית הכנסת הספרדי בוויס מרקס (Bevis Marks),שמצוי בקרבת הרחוב העתיק בוויס מרקס, והוא בית הכנסת העתיק ביותר בבריטניה הנמצא עדיין בשימוש.
מעט היסטוריה.
הקהילה היהודית המודרנית של לונדון הוקמה לאחר שהרב מנשה בן ישראל מהולנד, שהתגורר בלונדון, הגיש את בקשתו המפורסמת ללורד קרומוול ב-1656. היתה זו הפעם הראשונה מאז הגירוש ב-1290, שיהודים הורשו לחיות ולהפגין אמונתם בגלוי באנגליה.עד מהירה הקימו יהודי לונדון הקימו בית כנסת בבית שכור וחכרו חלקת אדמה שתשמש כבית קברות. הקהילה צמחה בהדרגה, ובסופו של דבר הוחלט לבנות בית כנסת גדול וחדש. בניית בית הכנסת ברחוב בוויס מרקס הושלמה ב-1701.
בגג בית הכנסת שולבה קורה מספינה מלכותית, שנתרמה על ידי מלכת אנגליה, המלכה אן, בעצמה. פנים בית הכנסת עוצב בדומה לבית הכנסת הגדול באמסטרדם.בשנת 1738 נהרס הגג בשריפה, ובשנת 1749 תוקן, אולם שאר בית הכנסת נותר בדיוק כפי שהיה לפני מאתיים שנה.
במשך יותר ממאה שנה היה בית הכנסת ברחוב בוויס מרקס המרכז הדתי של העולם האנגלי-יהודי, ושירת כמרכז לפתרון הבעיות הקהילתיות והאישיות של יהודי כל העולם, כמו למשל במקרה של פנייתם של יהודי ג'מייקה להפחתה במסים (1736), במחלוקת הקשה בין יהודי ברבאדוס (1753), ובסיוע למשה דה פז בן השבע, שברח מגיברלטר ב-1777 על מנת שלא יאולץ להמיר את דתו.
בית הכנסת היה מרכז הקהילה הספרדית של לונדון עד להקמת בית הכנסת ברחוב בריאנסטון בשנת 1866, אולם לאחר מכן התבלה עד כדי כך שבשנת 1886 נשקלה האפשרות להרוס אותו. אבל הקהילה היהודית חזרה והתלכדה ותמכה בבית הכנסת הישן, והוא שרד ברחוב בוויס מרקס, ובשנת 1901 חגגו בו את יום השנה המאתיים לקיומו בחגיגות גדולות ושמחות.
בשנת 2001 נחגג יובל השלוש-מאות של בית הכנסת, והוא היום אחד משלושת בתי הכנסת בבעלות הקהילה הספרדית והפורטוגזית של לונדון, כאשר השניים האחרים הם ברחוב לודרדייל ובוומבלי.
ב-24 באפריל 1993 ניזוק בית הכנסת בפיגוע של מחתרת ה-IRA האירית, אולם מאז עבר שיפוץ. בבניין יש היום אולם מודרני גדול, שחלקו משמש כמסעדה כשרה.
בית הכנסת הזה הוא היחיד באירופה שהמשיך לתפקד ברצף במשך למעלה מ-300 שנה. משם נסיעה לא ארוכה (אפשר להשתמש כמובן ברכבת התחתית) למוזיאון היהודי.
המוזיאון היהודי נוסד בשנת 1932. התערוכות הקבועות בו מציגות את ההיסטוריה של היהודים בבריטניה מהמאה ה-11 ועד ימינו. בנוסף, מוצגות במוזיאון תערוכות מתחלפות, אשר עוסקות בהיבטים שונים של תרבות יהודית, ותערוכת חפצי יודאיקה, הנחשבת לאחת היפות בעולם. למוזיאון שני סניפים – אחת הממוקם בקמדן טאון, מרחק הליכה קצר מתחנת הרכבת התחתית של קמדן, ומשוק קמדן הפופולרי, והשני – בשכונת פינצ'לי שבצפון לונדון.
ואיפוא אוכלים? אז או שמביאים מהבית, או שפשוט מטיילים ברחובה הראשי בגולדס גרין, שם עשרות מקומות כשרות וכשרות למהדרין. מאפיות, סופרים ומסעדות.
לאורך רחוב גולדס גרין וסביבו, עשרות מניינים בשחרית, מנחה וערבית ואפילו שיעורים קבועים בדף היומי ובפרקי תנ"ך.
ואחרי כל אלו, כמה טוב לשוב הביתה. עולים שוב לרכבת התחתית הזולה והמהירה( פועלת בין 5:30 בבוקר עד חצות ) עד לטרמינל 4 בנמל היתרו, עולים על הבריטיש החדש, את המחירים הגמישים והקבועים כפי שסיפרנו, ניתן גם לשלב עם מחירי מחלקת עסקים, ולהזמין כיוון אחד במחלקת תיירים, ואחד במחלקת עסקים ומחלקה ראשונה.
אוכלים ארוחה כשרה למהדרין( זוכרים זו מההתחלה) וכעבור ארבע שעות וחצי לערך אתם בבית.