60 שנים אחרי, ועדיין נמשכים הקרבות בנגב. זהו המסר שצפוי ללוות את כנס "בארות מים חיים" לציון 60 שנה לקרב מול הצבא המצרי בקיבוץ הדתי בארות יצחק.
מפיקת הכנס ובת הקיבוץ, אורית נצר, מסרה שבכנס יתקיימו דיונים על "הנגב במלחמת העצמאות", עמידת היישובים לאורך שנות המדינה, קו המים לנגב, ועתיד יישובי הנגב.
לכנס שיתקיים בשבוע הבא זומנו בין השאר גם חבר הכנסת שי חרמש, חבר הכנסת הרב יצחק לוי, נחמיה רפל, מזכ"ל הקיבוץ הדתי, ראשי המועצות האזוריות בעוטף עזה, אלי רונן, יו"ר מקורות, פרופ' זאב צחור, נשיא מכללת ספיר, אלוף פיקוד הדרום יואב גלנט ובכירים בקק"ל ובמשרד החקלאות.
הקיבוץ הדתי בארות יצחק עלה להתיישבות על אדמות הקק"ל בנגב בחורף תש"ג 1943, כישוב יהודי ראשון בשערי עזה. הוא שימש בסיס יציאה לחמש נקודות נוספות שעלו להתיישבות בנגב הצפון מערבי- בארי, תקומה, כפר דרום, חצרים וסעד.
ביום ח' בתמוז, 15 ביולי 1948, הסתער גדוד חיל רגלים מצרי, מלווה בטנקים ושריוניות, על גדרות המשק. קדמו להתקפה הפצצה ממטוסים והפגזה ארטילרית כבדה. המצרים הצליחו לחדור לתוך הנקודה ולכבוש כמה בתים. חברות וחברי הקבוצה לחמו בחירוף נפש, והצליחו להדוף את האויב מתוך היישוב ולהניסו, בסיוע תותחי צה"ל. בקרב נפלו 17 לוחמים, ונפצעו 15.
מזכ"ל הקיבוץ הדתי, נחמיה רפל, מגדיר את קרב ההגנה על בארות יצחק בנגב כ"אחד הקרבות המפוארים והבלתי ידועים בתולדות מלחמת העצמאות". הוא מציין כי חברי הקיבוץ קיבלו על כך את אות הגבורה. בעקבות הניצחון, נקבע גבול מדינת ישראל בחצי המרחק בין בארות יצחק ועזה, שבו ממוקם מעבר קרני של היום. "חברי קיבוץ בארות יצחק אז וגם היום מגלמים באורח חייהם את השילוב של תורה, חלוציות ועבודה ושמירה על המולדת", דברי רפל.
מפיקת הכנס ובת הקיבוץ, אורית נצר, מסרה שבכנס יתקיימו דיונים על "הנגב במלחמת העצמאות", עמידת היישובים לאורך שנות המדינה, קו המים לנגב, ועתיד יישובי הנגב.
לכנס שיתקיים בשבוע הבא זומנו בין השאר גם חבר הכנסת שי חרמש, חבר הכנסת הרב יצחק לוי, נחמיה רפל, מזכ"ל הקיבוץ הדתי, ראשי המועצות האזוריות בעוטף עזה, אלי רונן, יו"ר מקורות, פרופ' זאב צחור, נשיא מכללת ספיר, אלוף פיקוד הדרום יואב גלנט ובכירים בקק"ל ובמשרד החקלאות.
הקיבוץ הדתי בארות יצחק עלה להתיישבות על אדמות הקק"ל בנגב בחורף תש"ג 1943, כישוב יהודי ראשון בשערי עזה. הוא שימש בסיס יציאה לחמש נקודות נוספות שעלו להתיישבות בנגב הצפון מערבי- בארי, תקומה, כפר דרום, חצרים וסעד.
ביום ח' בתמוז, 15 ביולי 1948, הסתער גדוד חיל רגלים מצרי, מלווה בטנקים ושריוניות, על גדרות המשק. קדמו להתקפה הפצצה ממטוסים והפגזה ארטילרית כבדה. המצרים הצליחו לחדור לתוך הנקודה ולכבוש כמה בתים. חברות וחברי הקבוצה לחמו בחירוף נפש, והצליחו להדוף את האויב מתוך היישוב ולהניסו, בסיוע תותחי צה"ל. בקרב נפלו 17 לוחמים, ונפצעו 15.
מזכ"ל הקיבוץ הדתי, נחמיה רפל, מגדיר את קרב ההגנה על בארות יצחק בנגב כ"אחד הקרבות המפוארים והבלתי ידועים בתולדות מלחמת העצמאות". הוא מציין כי חברי הקיבוץ קיבלו על כך את אות הגבורה. בעקבות הניצחון, נקבע גבול מדינת ישראל בחצי המרחק בין בארות יצחק ועזה, שבו ממוקם מעבר קרני של היום. "חברי קיבוץ בארות יצחק אז וגם היום מגלמים באורח חייהם את השילוב של תורה, חלוציות ועבודה ושמירה על המולדת", דברי רפל.