בפתח ישיבת הממשלה היום (א') התייחס ראש הממשלה, אהוד אולמרט, להחלטותיה של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי בישיבתה האחרונה. ראש הממשלה אמר כי "ביום רביעי האחרון קיבל הקבינט המדיני בטחוני החלטות בכל הנוגע לרצועת עזה. במשך תקופה ארוכה דנו בבחירת האמצעים להביא לשקט בדרום הארץ. אמרנו שוב ושוב שאו שיהיה שקט מוחלט בדרום תוך הפסקה מוחלטת של פעולות הטרור והתעצמות ארגוני הטרור, או שנאלץ לנקוט אמצעים כדי להביא לכך".

"אני סברתי", המשיך אולמרט "שהחלטה בעלת משמעות בסדר הגודל הזה לא יכולה להתקבל בפורומים מצומצמים ויש להביאה בפני פורום סטטוטורי הנושא באחריות המלאה לענייניה הביטחוניים והמדיניים של ישראל – הוא הקבינט. לכן התעקשתי שהדברים יוצגו במלואם בפני חברי הקבינט ויובאו להכרעתם. הדבר נעשה גם כחלק מיישום דו"ח ועדת וינוגרד וכחלק מהטמעה של הביקורת שהשמיעו אנשים שונים שהיו בשעתו מחוץ למערכת הפוליטית וביקרו את תהליך קבלת ההחלטות, בטענה שהן התקבלו שלא על ידי הפורומים המוסמכים".

"ההחלטה שהתקבלה בקבינט היא החלטה מורכבת העומדת על כל היבטי העניין והיא פרי תהליך קבלת החלטות ראוי וענייני. העמדה הישראלית הוצגה בימים האחרונים בפני ממשלת מצרים. אם המציאות בשטח תתנהל על-פי הציפיות הישראליות – יהיה שקט. אם לא – ישראל תדע להסיק את המסקנות המתבקשות ולפעול. נקודה נוספת שחשוב לציין היא שהדרישה הישראלית לקידום שחרורו של גלעד שליט היא חלק בלתי נפרד מתהליך הרגיעה".

הממשלה החליטה להמנע מאישור בקשות לכניסה וישיבה בישראל של תושבי הרצועה

הממשלה החליטה בישיבה כי בהתאם לסעיף 5 לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 - להאריך את תוקפו של החוק בשנה אחת עד ליום י' באב התשס"ט (31 ביולי 2009). בהתאם לסעיף 3ד לחוק, ועל בסיס חוות דעת גורמי הביטחון המוסמכים, נקבע כי רצועת עזה הינה אזור בו מתבצעת פעילות העלולה לסכן את ביטחון מדינת ישראל ואזרחיה, ולפיכך מנחה הממשלה את שר הפנים או מי שהסמיך לכך שלא לאשר מתן רישיונות לישיבה בישראל או היתרים לשהייה בישראל לפי סעיפים 3 ו- 3א(2) לחוק, למי שרשום במרשם האוכלוסין כתושב רצועת עזה, וכן למי שמתגורר ברצועת עזה אף שאינו רשום במרשם האוכלוסין כתושב רצועת עזה. מובהר בזאת כי סעיף זה יחול מכאן ולהבא ואינו חל בכל מקרה על מי שבקשתו הראשונית כבר אושרה.



ביום 6 אוגוסט 2003 נכנס החוק לתוקפו. החוק נחקק בהתאם להחלטת הממשלה מיום 12 במאי 2002 בדבר הטיפול בשוהים בלתי חוקיים ומדיניות איחוד משפחות בנוגע לתושבי רש"פ וזרים ממוצא פלסטיני. הרקע להחלטת הממשלה ולאחר מכן לחקיקת החוק הנדון היה בחינת המציאות הביטחונית מאז פרוץ העימות המזוין בין ישראל לפלסטינים, אשר הראתה מעורבות גוברת והולכת של פלסטינים תושבי האזור אשר ניצלו את מעמדם בישראל שנתקבל בעקבות הליכי איחוד משפחות עם ישראלים לשם מעורבות בפעילות טרור ובכלל זה סיוע לביצוע פיגועי התאבדות.

תעודות הזהות הישראליות אשר ניתנו לתושבי האזור לשעבר איפשרו להם תנועה חופשית בין שטחי הרשות לישראל, והפכו אותם לאוכלוסייה מועדפת על ארגוני הטרור לביצוע פעילות עוינת בכלל, ובשטח ישראל בפרט. תוקפו של החוק נקבע לשנה אחת, ועם סיומו הוארך תוקפו עוד מספר פעמים.

ביום 1.08.2005 תוקן החוק ובמסגרתו הורחבו החריגים המאפשרים מתן היתרי שהייה בישראל לאוכלוסיות בעלות סיכון ביטחוני מופחת.

ביום 28.3.2007 תוקן החוק פעם נוספת ובמסגרתו הוקמה ועדה מקצועית מייעצת לשר הפנים לטיפול במקרים הומניטריים מיוחדים, והוספה תוספת לחוק ובה רשימת המדינות שעליהן יחולו מגבלות החוק.

בנוסף נקבע בסעיף 3ד לחוק כי שר הפנים רשאי, בהמלצת גורמי הביטחון, לקבוע כי במדינה, או באזור מסויים, מתבצעת פעילות העלולה לסכן את ביטחון מדינת ישראל או אזרחיה, וזאת במסגרת הפעלת שיקול הדעת בהיבט הבטחוני בנוגע לבקשות המוגשות על פי החוק.

עמדתם העדכנית של גורמי הביטחון היא כי לא חל שינוי לטובה במציאות הביטחונית שהיוותה בסיס לחקיקתו של החוק, בכל הנוגע לכוונתם של ארגוני טרור לנצל את תושבי האזור או תושבי אזורי סיכון אחרים הנושאים תיעוד ישראלי למעורבות בסיוע לביצוע פיגועי טרור. מציאות זו אף הוחמרה מאז עליית תנועת החמאס לשלטון וביתר שאת מאז השתלטות החמאס על רצועת עזה. הנסיון מלמד כי לאותה אוכלוסיה זיקה משפחתית וחברתית מובהקת לאזורי מוצאם, ותחושת נאמנותם נתונה על פי רוב למאבק הפלסטיני כנגד מדינת ישראל. לנוכח האמור מוצע להאריך את תוקפו של החוק בשנה נוספת.

בנוגע לרצועת עזה, ביום 19/9/07 קבע הקבינט המדיני-בטחוני כי: "ארגון החמאס, הוא ארגון טרור שהשתלט על רצועת עזה והפך אותה לשטח עויין. ארגון זה נוקט בפעילות עויינת נגד מדינת ישראל ואזרחיה ומהווה את הכתובת האחראית לפעילות זו. לאור זאת הוחלט לאמץ את ההמלצות שהציגה מערכת הביטחון ובכלל זה המשך הפעילות הצבאית והסיכולית כנגד ארגוני הטרור. בנוסף, יוטלו הגבלות נוספות על שלטון החמאס... ותוטל מגבלה על תנועת אנשים מן הרצועה ואליה...".

לדעת גורמי הביטחון, בעוד שהאיום מפני כניסת תושבי רצועת עזה לישראל התגבר משמעותית בעת האחרונה, הרי שמאז יציאת צה"ל מרצועת עזה והתמורות הדרמטיות שחלו באזור לרבות פריצת מעבר רפיח, הפך האבחון הביטחוני הפרטני לצורך בחינת בקשות לכניסה לישראל מרצועת עזה לבלתי אפקטיבי ויעיל בעליל. בהקשר זה יובהר כי יש לראות את רצועת עזה כולה כיחידה טריטוריאלית אחת, לנוכח שליטת החמאס המלאה והאפקטיבית ברצועה כולה. לנוכח האמור, מוצע כי הממשלה תנחה את שר הפנים ומי שהסמיך לכך להימנע מאישור בקשות לכניסה וישיבה בישראל של תושבי רצועת עזה המוגשות לפי סעיפים 3 ו- 3א לחוק.



הממשלההחליטה לפטור ממכרז את איוש משרת ראש מערך הגיור

הממשלה דנה בישיבה גם בעניין פטור ממכרז (מינוי באמצעות ועדה לאיתור מועמדים) למשרת ראש מערך הגיור במשרד ראש הממשלה.

הממשלה החליטה:

1. בהתאם לסעיף 21 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט – 1959 (להלן: "החוק"), ועל פי המלצת ועדת השירות, לקבוע כי על משרת ראש מערך הגיור במשרד ראש הממשלה לא תחול חובת המכרז לפי סעיף 19 לחוק, בתנאי שהמועמד ייבחר בוועדה לאיתור מועמדים שעקרונות פעולתה נקבעו בהחלטה מס' 345 מיום 14.09.99 ומס' 2541 מיום 29.9.2002, כפי שיתוקנו מעת לעת, והרכבה יהיה כדלקמן: הרב הראשי לישראל, הראשון לציון או נציגו, מקרב העובדים הבכירים של משרדו - יו"ר; ­ נציב שירות המדינה או נציגו, מקרב העובדים הבכירים של משרדו - חבר; ­ מזכיר הממשלה, או נציגו, מקרב העובדים הבכירים של משרדו- חבר; ­ נציג ציבור או עובד מדינה בכיר בעל ידע ומומחיות בתחומי פעילותו של מערך הגיור, שימנה מזכיר הממשלה בהתייעצות עם נציב שירות המדינה - חבר; ­ נציג ציבור או עובד מדינה בכיר בעל ידע ומומחיות בתחומי פעילותו של מערך הגיור, שימנה נציב שירות המדינה בהתייעצות עם מזכיר הממשלה - חבר;



2. המשרה תתווסף לרשימת המשרות שבתוספת לפי סעיף 23 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959. 

ראש הממשלה התייחס בישיבה גם לקטל בדרכים ואמר: "המאבק בתאונות הדרכים הוא קשה ויומיומי. הממשלה משקיעה בו משאבים רבים, בשיפור התשתיות, בחינוך לזהירות בדרכים ובפעולות אכיפה. כל אלו לא מועילים אם הדברים לא נופלים על אוזניים קשובות. אני מבקש בשם הממשלה כולה, אנא נהגו בזהירות. אסור להמשיך ולהשלים עם טרגדיות מסוג זה והדבר תלוי בכל אחד ואחת מאיתנו".