לגל השובתים הצטרפו היום עובדי הביטוח הלאומי העובדים התובעים תוספת כוח אדם. אלה הצטרפו לעובדים הסוציאליים ולעובדי הדואר. על התגברות התופעה ועל הקשר בין ההשבתות שוחח ביומן ערוץ 7 ד"ר עוזר כרמי, מומחה ליחסי עבודה, הסבור כי כבעבר גם בהשבתות הנוכחיות קיים מכנה משותף אחד והוא סכסוך בסקטור הציבורי, בין אם מדובר במאבק עם הממשלה או רשות אחרת.
לדבריו מעבר לכך הסיבות מאוד ספציפיות ולכן אין ביניהם מכנה משותף. זאת לנוכח ההסכמים שנחתמו בעבר באשר לשכר העובדים. אשר על כן התביעות הן אחרות כדוגמת תוספת תקנים וכיוצא באלה.
"יש עניין גדול אחד שנוסף בימים האחרונים והוא תכנית האוצר למסות את קרנות ההשתלמות", מוסיף ד"ר כרמי ומציין כי מדובר בהתערבות ממשלתית בתחום שבמקורו מבוסס על הסכמי עבודה. לנוכח התערבות זו קיים שיתוף פעולה נדיר ביון התעשיינים ליו"ר ההסתדרות הנאבקים יחד במגמה.
להערכתו של כרמי האוצר ייסוג מכוונותיו הנוכחיות ויוותר על המהלך. זאת כיוון שההסתדרות צפויה להיעמד על רגליה האחוריות במאבק נגד המהלך.
לשאלת המראיין, יגאל שוק, אודות יתרונותיה של השביתה כמגבירה את מעורבות הציבור בקבלת ההחלטות, אומר ד"ר כרמי כי הוא אינו מדגיש את מעלותיה של השביתה כיוון שקיימים די כלים בידי העובדים במשטר כשלנו כדי להגיע להישגים. "אני לא חושב שצריך לקרוא לתופעת השביתות תופעה מבורכת. היא לא טובה לא למעסיק ולא לעובד". לדבריו רצוי הרבה יותר לקיים התארגנויות עובדים ולהציג נציגויות עובדים שיעמדו מול המעסיק. לטעמו המעבר למתכונת החוזים האישיים היא בעוכרי הכלכלה בישראל.
לדבריו החוזים האישיים ברובם אינם מיטיבים עם העובד. זאת בהתייחס לחוזים האישיים שנחתמים מול עובדי חברות כוח אדם וכיוצא באלה. בחוזים אלה לא מכליל כרמי את החוזים עם מנהלים ועובדי היי-טק, שכן אלה מבוצעים מול קהל יעד מצומצם.