מהו האינטרס של חמאס בהפסקת האש הזמנית עם ישראל. החוקר יהונתן דחוח-הלוי טוען במאמר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה www.jcpa.org.il כי הטענות בישראל לפיהן חמאס נגרר להפסקת האש בגלל "מצוקה" אינן נותנות הסבר מניח את הדעת. לדבריו, "המצוקה" של חמאס לא באה לידי ביטוי בהתחזקות האופוזיציה לשלטון חמאס או להתגברות ביטויי המחאה נגדו. נהפוך הוא מציין, גם גורמי ההערכה הרשמיים בישראל סבורים, כי חמאס הצליח בשנת שלטונו הראשונה מאז ההפיכה הצבאית (יוני 2007) להשליט חוק וסדר, לחזק את שלטונו, להשיג תמיכה עממית רחבה במדיניותו ולדכא את האופוזיציה.
דחוח-הלוי קובע, כי חמאס רושם לזכותו הישגים חשובים בהסכם הפסקת האש. לראשונה, יזכה חמאס להכרה משתמעת בו כגורם שלטוני לגיטימי. למרות הגדרת שלטון חמאס כישות עוינת ע"י הממשלה, ישראל הסכימה להמשיך לאפשר את המשך הסחר עם "הישות העוינת" ואף הכירה בסמכותה של אותה ישות בנוגע להפעלת מעבר רפיח. לסוגיה זו חשיבות רבה בעיני חמאס המעוניין לנצלה כמקפצה להשגת פריצת דרך ביחסיו עם אירופה, להופכם לרשמיים ולמחיקת הארגון מרשימת ארגוני הטרור.
מעבר לכך, סבור דחוח-הלוי, כי היעד העיקרי של חמאס נמצא בזירה הפנימית לקראת העימות הקרוב על הנשיאות הפלשתינית עם תום תקופת כהונת אבו מאזן כ"נשיא" הפלשתיני בדצמבר 2008. חמאס מעוניין להגיע לעימות מתוך מעמד של שלטון לגיטימי מוכר הזכאי לרשת את אבו מאזן מתוקף החוק הפלשתיני. בכירים בחמאס כבר הודיעו, כי הארגון לא יכיר בסמכותו של אבו מאזן כנשיא לאחר דצמבר 2008. הם עשויים לטעון, כי ע"פ החוק הפלשתיני הסמכות השלטונית צריכה לעבור ליו"ר הפרלמנט, הנמנה על הנהגת חמאס, או להכרעת הפרלמנט הנשלט ברוב מכריע של חמאס.
לחמאס אינטרס עליון להגיע להפסקת אש, כותב דחוח-הלוי, כדי להכשיר את הקרקע להפיכה הלבנה נגד שלטונו של אבו מאזן שתשלים את ההפיכה הצבאית שביצע ברצועת עזה. לדבריו, זה גם ההסבר לרצונו של אבו מאזן להידבר עם חמאס בניסיון להגיע להבנה על בחירות חדשות וגם הסיבה מדוע חמאס דוחה את ההצעה.
בהקשר להסכם מציין דחוח-הלוי, כי הפסקת האש במהותה חסרת משמעות בראיית חמאס, שכן בהגדרתה היא "תהדיאה", שמשמעותה "רגיעה", ולא יותר מאשר "הפוגה" ו"מנוחת הלוחם" בתוך מסגרת העימות המזוין נגד ישראל. חמאס אינו מחויב על פי ההסכם להמשך הפסקת האש לאחר קץ תוקפה לאחר שישה חודשים ועל פי פרשנותו יש בידיו לגיטימציה להמשיך את הטרור באמתלות שונות (בנייה בהתנחלויות, צעדים ישראליים בירושלים וכדומה) או באמצעות ארגונים עמיתים שליחים לדבר טרור.
דחוח-הלוי קובע, כי חמאס רושם לזכותו הישגים חשובים בהסכם הפסקת האש. לראשונה, יזכה חמאס להכרה משתמעת בו כגורם שלטוני לגיטימי. למרות הגדרת שלטון חמאס כישות עוינת ע"י הממשלה, ישראל הסכימה להמשיך לאפשר את המשך הסחר עם "הישות העוינת" ואף הכירה בסמכותה של אותה ישות בנוגע להפעלת מעבר רפיח. לסוגיה זו חשיבות רבה בעיני חמאס המעוניין לנצלה כמקפצה להשגת פריצת דרך ביחסיו עם אירופה, להופכם לרשמיים ולמחיקת הארגון מרשימת ארגוני הטרור.
מעבר לכך, סבור דחוח-הלוי, כי היעד העיקרי של חמאס נמצא בזירה הפנימית לקראת העימות הקרוב על הנשיאות הפלשתינית עם תום תקופת כהונת אבו מאזן כ"נשיא" הפלשתיני בדצמבר 2008. חמאס מעוניין להגיע לעימות מתוך מעמד של שלטון לגיטימי מוכר הזכאי לרשת את אבו מאזן מתוקף החוק הפלשתיני. בכירים בחמאס כבר הודיעו, כי הארגון לא יכיר בסמכותו של אבו מאזן כנשיא לאחר דצמבר 2008. הם עשויים לטעון, כי ע"פ החוק הפלשתיני הסמכות השלטונית צריכה לעבור ליו"ר הפרלמנט, הנמנה על הנהגת חמאס, או להכרעת הפרלמנט הנשלט ברוב מכריע של חמאס.
לחמאס אינטרס עליון להגיע להפסקת אש, כותב דחוח-הלוי, כדי להכשיר את הקרקע להפיכה הלבנה נגד שלטונו של אבו מאזן שתשלים את ההפיכה הצבאית שביצע ברצועת עזה. לדבריו, זה גם ההסבר לרצונו של אבו מאזן להידבר עם חמאס בניסיון להגיע להבנה על בחירות חדשות וגם הסיבה מדוע חמאס דוחה את ההצעה.
בהקשר להסכם מציין דחוח-הלוי, כי הפסקת האש במהותה חסרת משמעות בראיית חמאס, שכן בהגדרתה היא "תהדיאה", שמשמעותה "רגיעה", ולא יותר מאשר "הפוגה" ו"מנוחת הלוחם" בתוך מסגרת העימות המזוין נגד ישראל. חמאס אינו מחויב על פי ההסכם להמשך הפסקת האש לאחר קץ תוקפה לאחר שישה חודשים ועל פי פרשנותו יש בידיו לגיטימציה להמשיך את הטרור באמתלות שונות (בנייה בהתנחלויות, צעדים ישראליים בירושלים וכדומה) או באמצעות ארגונים עמיתים שליחים לדבר טרור.