הרב ניר יהודה, המלמד באולפנת עפרה, ואשתו ורדית, עובדת סוציאלית במקצועה, נכנסו עם ילדיהם לפני כמה שבועות לביתם החדש שבעפרה. אולם בשבוע שעבר הוציא שופט בית המשפט העליון, אדמונד לוי, צו ביניים האוסר על היישוב עפרה להמשיך לבנות את תשעת הבתים לגביהם הוגשה עתירת 'בצלם', 'יש דין' וחמישה פלסטינים, ולאכלס אותם. בנוסף הורה בג"ץ למשטרה ולמנהל האזרחי לאכוף את קיום הצו.
בראיון לערוץ 7 סיפר הרב ניר על החששות מפני הצו שמשמעותו עלולה להיות גירוש מביתם החדש. "נכנסנו לבית החדש לפני כשבועיים-שלושה. אני לא צריך לספר לכם שמעבר דירה למשפחה עם ילדים זהו מהלך לא פשוט, אך במהלך בניית הבית הרגשנו שזהו ביתנו הראשון, מקום שלאחר שנים רבות של מגורים בשכירות נוכל להרגיש בו באמת בבית, מה שהקל על המעבר".
"ברוך ה' סידרנו כבר את הילדים במסגרות הלימודים בעפרה, בשבת הראשונה שהיינו בעפרה, היישוב קיבל אותנו בחום ובאהבה רבה, סניף בני עקיבא המקומי כבר אימץ את בתנו הבכורה שבעזרת ה' תלמד כאן בחטיבת הביניים, אך פתאום עם קבלת הצו התחושה השתנתה לחלוטין".
הרב ניר הוסיף: "אנו גרים כבר 18 שנה בבנימין, עד כה בדירה שכורה, שכבר הייתה קטנה למשפחה שלנו, וחיפשנו זמן רב מקום שבו נוכל לקבוע את ביתנו. כמובן הקפאת הבנייה ביישובים צמצמה מאוד את האפשרויות, ולאחר חיפושים מרובים החלטנו לקבוע את ביתנו ביישוב עפרה. אני מרגיש כ"בן ממשיך" של אזור בנימין ואם גם במרכז היישוב עפרה לא נותנים לנו לגור, איפה נגור? איפה נמשיך? אין כבר מקומות!".
"השקענו הון עתק בבניית ביתנו, בקניית רהיטים, "בית חלומותינו" עוצב על פי הצרכים שלנו, אנו אוהבים את ביתנו, כל ילד כבר בחר את חדרו, והציב את חפציו בו, ואנו מרגישים מחוברים ליישוב. השבת הראשונה ביישוב זכורה לנו כחוויה מקסימה, שרו לנו בבית הכנסת, כשהעלו אותי לתורה: "ושבו בנים לגבולם", בארוחות התארחנו אצל חברים, ופתאום אנו מקבלים את הצו".
"מאז קבלת הצו אנו בתחושה של הלם. הופתענו מהחלטת בית המשפט, אנו לא מצליחים להבין איך לימיננו בנויה שכונה כבר שבע שנים, לשמאלנו בנויה שכונה כבר 13 שנה, ולא מובן איך בין שתי השכונות אסור לבנות".
הרב ניר, שבימים אלו לומד גם לתואר במשפטים, התייחס גם לטענת השמאל הקיצוני שהגיש את העתירה, כי השטח שייך לפלסטינים מהכפר עין יברוד, ואמר כי העובדות שנויות במחולקת משפטית: "העובדה שהשטח שייך לפלסטינים מצויה כרגע במחלוקת, ומבחינה משפטית אינני חושב שהשטח שייך לפלסטינים, ואך אפילו אם כך הדבר, הרי לא יעלה על הדעת שהם יבנו שכונה פלסטינית בלב עפרה, אז אם יתברר מבחינה משפטית שאכן השטח שייך לפלסטינים ניתן יהיה לדבר על פיצוי כספי, אך למנוע מאיתנו לגור כאן זו רשעות לשמה".
הרב ניר הוסיף כי הסוגיה של "נכסי נפקדים" היא שאלה כלל ארצית, שלא נוגעת רק ליישוב עפרה: "לטעמי כל פרשת הבתים בעפרה מעוררת שאלה הרבה יותר עמוקה. חלק גדול מהקרקעות במדינת ישראל הם "נכסי נפקדים", וכמו שכיום לא יהרסו שכונת שלמות בתל אביב או ביפו אם תבוא פתאום טענה ערבית לבעלות על השטח, אלא ישאירו את הדיירים במקום, כך גם שיעשו בעפרה, הרי לא יעלה על הדעת לתת צו כזה, זו רשעות לשמה".