מתיישבי יהודה ושומרון משנים את שיטת המאבק נגד הרס מאחזים ביו"ש. בשיטה החדשה תחת הכותרת 'ערבות הדדית כמפתח לניצחון' הם מכריזים כי מעתה המאבק לא יתרכז במאחז אותו ינסו להרוס אלא יגרור חסימת צמתים והקמת מאחזים חדשים בכל היישובים ביו"ש. המתיישבים מצפים כי העומס על המערכת יכריע את הכף וימנע את פינוי המאחזים.
באיגרת ששלחו לתושבי יו"ש כתבו ועדי הפעולה, "כמה פעמים שמעת על הרס מאחז ביו"ש ואמרת לעצמך: לו הייתי ליד, לו היה לי זמן, אילולא הייתי מפחד להיעצר, לו ידעתי מה באמת יכול לעזור - הייתי מגיע לעזור, אבל...?! המאבק על המאחז ליד הבית שלך !!! עליך רק להחליט לצאת מהבית ואתה כבר משפיע".
הם מסבירים כי "בימים אלו מתבצעת סדרת פעולות הרס במאחזים בשומרון, בבנימין וביהודה. שיטת העבודה של הכוחות היא הגעה שקטה למאחז, הריסה מהירה לפני שמתפתחת מחאה ונסיגה זריזה".
לדבריהם הנעת ציבור גדול להגיע למאחז בתנאים כאלה מאזורים מרוחקים הוא מבצע כמעט בלתי אפשרי. רוב הציבור לא יגיע בזמן, ואלו שיגיעו, לרוב כבר לא יוכלו להכריע את המאבק לטובה.
לכן החליטו בועדי הפעולה לשנות את שיטת המאבק. במקום לרכז את המאבק לנקודת המאחז בלבד, לפזר אותו גם על פני נקודות רבות ככל הניתן. כל צומת של ישוב, "מאחז חדש ליד יישוב או המרחב הפתוח בכלל, הם יעד נכון ומעשי למאבק", כתבו.
הם מדגישים כי "חסימה של כמה צמתים, בניית מאחזים וטיולים של בני נוער במקומות לא שגרתיים, בעת ובעונה אחת, יגרמו לעומס אדיר על כוחות ההרס, ליצירת מאבק רב גזרות, חוסר שליטה של השלטון על הנעשה ובטווח רחוק הבנה שפעולות כאלו בלתי אפשריות".
לדוגמא: ביום רביעי האחרון בעת פינוי של מכולה בגבעת רונן – נחסם ציר גלעד למשך כשעתיים.
ועד מתיישבי שומרון, ועד מתיישבי בנימין ומטה חומש תחילה החתומים על האיגרת קוראים לכל יישוב, להחליט מהן דרכי הפעולה המתאימות לאותו יישוב. בעת ניסיון להרס מאחז יפעל כל יישוב בדרך המתאימה לו.
לסיום כתבו לתושבים, "פעולת מחאה ולו מינורית של עשרה אנשים בצומת מרוחק, שווה לא פחות ממאה איש שמגיעים למאחז".