פרופ' אריק כרמון, נשיא המכון לדמוקרטיה, משווה ביומן ערוץ 7 בין התרגיל הפוליטי של ברק ואולמרט אתמול לבין התרגיל המסריח מראשית שנות התשעים וקובע כי אינו יכול לשקול את מה שמתרחש כיום מול מה שהיה בעבר. "אני מתבונן על התהליכים הללו מתוך דאגה רבה ליציבות הפוליטית שהופכת להיות כרונית. הזיגזוג הוא דבר קטן וחלק מדבר רחב הרבה יותר. בתוכו אי היציבות גורמים לציבור להפנות עורף לפוליטיקה".
פרופ' כרמון מציין כי "מה שקרה אתמול הוא לגיטימי לחלוטין אבל הוא משאיר טעם לא טוב בפי הציבור".
לדבריו הטעם הלא טוב בהתנהלות הממשלה נוגע למכלול פרשות. בהן האופן בו מטפלת הממשלה בפדיון שבויים, הפניה של ציבור לבית המשפט כדי להפעיל לחץ על הממשלה וסוגיות נוספות. כל אלה מטרידים מאוד את כרמון. לדבריו, אין מדובר בתהליך שהחל בממשלת אולמרט. ו"מדד הדמוקרטיה מוכיח את המהלך לאורך זמן".
נתון מדאיג נוסף אותו מציין כרמון הוא - אם היו בחירות בימים האלה היו הולכים לקלפי רק חמישים אחוז מבעלי זכות ההצבעה. חלק היו מצביעים הצבעת מחאה. לדבריו מדובר בירידה דרמטית ומטרידה.
"אני לא משווה את עצמנו למדינות אחרות", אומר כרמון. "סדר היום שלנו הרבה יותר כבד ועמוס ממדינה אחרת כולל שאלות גורליות וקיומיות שאין בארה"ב. היציבות היא חלק אינטגראלי מהמתרחש. האדישות אצלנו היא ממש בנפשנו", הוא מזהיר.
עוד הלין כרמון על המציאות הפוליטית הנוכחית בה מהווה הכסף גורם מפתח משמעותי יותר ויותר בפוליטיקה הישראלית. "מאז ראשית שנות ה-90 אנחנו במציאות פוליטית שונה של פריימריז. יצרנו מצב שבו הכסף התקרב מעל הנדרש לפוליטיקה. הכסף הוא שחקן יותר מדי בולט ומשמעותי. הדיון כיום הוא איך מופיעים בטלוויזיה ולא איזה נושא ערכי מועלה לדיון אמיתי".
"בין שנות השבעים ל-96 היו כנסות שמילאו את ימיהן. הייתה יציבות שלטונית. כעת אנחנו חייבים לנקוט אמצעים ורפורמות כדי לייצב את המערכת", אומר כרמון שאינו שולל מהלכים חוקתיים כהעלאת אחוז החסימה כמהלך מתבקש לצמצום מספר המפלגות ואיחוד מפלגות שכנות.
פרופ' כרמון מציין כי "מה שקרה אתמול הוא לגיטימי לחלוטין אבל הוא משאיר טעם לא טוב בפי הציבור".
לדבריו הטעם הלא טוב בהתנהלות הממשלה נוגע למכלול פרשות. בהן האופן בו מטפלת הממשלה בפדיון שבויים, הפניה של ציבור לבית המשפט כדי להפעיל לחץ על הממשלה וסוגיות נוספות. כל אלה מטרידים מאוד את כרמון. לדבריו, אין מדובר בתהליך שהחל בממשלת אולמרט. ו"מדד הדמוקרטיה מוכיח את המהלך לאורך זמן".
נתון מדאיג נוסף אותו מציין כרמון הוא - אם היו בחירות בימים האלה היו הולכים לקלפי רק חמישים אחוז מבעלי זכות ההצבעה. חלק היו מצביעים הצבעת מחאה. לדבריו מדובר בירידה דרמטית ומטרידה.
"אני לא משווה את עצמנו למדינות אחרות", אומר כרמון. "סדר היום שלנו הרבה יותר כבד ועמוס ממדינה אחרת כולל שאלות גורליות וקיומיות שאין בארה"ב. היציבות היא חלק אינטגראלי מהמתרחש. האדישות אצלנו היא ממש בנפשנו", הוא מזהיר.
עוד הלין כרמון על המציאות הפוליטית הנוכחית בה מהווה הכסף גורם מפתח משמעותי יותר ויותר בפוליטיקה הישראלית. "מאז ראשית שנות ה-90 אנחנו במציאות פוליטית שונה של פריימריז. יצרנו מצב שבו הכסף התקרב מעל הנדרש לפוליטיקה. הכסף הוא שחקן יותר מדי בולט ומשמעותי. הדיון כיום הוא איך מופיעים בטלוויזיה ולא איזה נושא ערכי מועלה לדיון אמיתי".
"בין שנות השבעים ל-96 היו כנסות שמילאו את ימיהן. הייתה יציבות שלטונית. כעת אנחנו חייבים לנקוט אמצעים ורפורמות כדי לייצב את המערכת", אומר כרמון שאינו שולל מהלכים חוקתיים כהעלאת אחוז החסימה כמהלך מתבקש לצמצום מספר המפלגות ואיחוד מפלגות שכנות.