קרנית גולדווסר, אשתו של החייל החטוף אהוד, סיפרה הערב בראיון לתוכנית "פגוש את העיתונות" על כל הקשיים והניסיונות לשכנע את הממשלה להחזיר את החטופים.
"הרגשתי עלבון, נעלבתי בעיקר בשביל אודי ובשמו. הרגשתי שעוד אנשים נעלבו וחשו את הביזיון יחד איתי", היא מספרת. על השינוי בגישת הממשלה והניסיון לבטל את העסקה הזכיר לה ימים רעים: "הכל פתאום השתנה, זה עשה לי דז'ה וו לחטיפה. כשהחטיפה היתה הרגשתי שהקרקע נעלמה לי מבין הרגליים, וביום ראשון זה חזר. נתנו לי לראות את אודי מעבר לגדר, ופתאום הוא הולך ממני".
קרנית יודעת שייתכן כי בעלה אינו בין החיים. "אנחנו יודעים שהדברים לא מאירי פנים ביחס לחייהם של החטופים, אבל לא ידענו שיעשו כזה הליך דרמטי דווקא ברגע לפני שמחזירים אותם". היא כועסת על ראש הממשלה שניסה לבטל את העסקה: "אולמרט מינה מישהו לעשות עסקה, ואחרי שנרקחה עסקה הוא בא ובודק אם אפשר לעשות משהו אחר במקום עסקה".
לדבריה, סוגיית סמיר קונאטר היא משהו שלא היה קיים קודם: "סמיר קונטאר כל הזמן היה חלק מהעסקה, מעולם לא אמרו לנו שיש בעיה איתו, ופתאום אולמרט בא ואומר שיש בעיה להחזיר אותו".
מאולמרט היא מצפה בעיקר לכנות. "אני מצפה שאולמרט יסתכל לי בעיניים ושיגיד לי מה דעתו. שישים את הדברים על השולחן. גם אם יגיד שהוא לא מוכן להחזיר שבוים תמורת אודי אני אקבל את דעתו, אבל שיגיד לי את האמת ולא יתחמק".
קרנית מבינה את השיקולים הביטחוניים שאומרים כי אסור להחזיר חיים תמורת מתים, אבל מציגה גם שיקולים אחרים: "צריך לזכור שאודי נחטף במהלך שירות המילואים. הוא תמיד התגייס למילואים כדי להגן על המדינה. יש עוד שיקולים למדינה, כמו ערכים לאומיים".
גם חייה הפרטיים נפגעו מאז שבעלה נחטף. "אני לא יכולה ולא רוצה לעשות דברים כמו לצאת לסרט. לפני שהופעתי בכל מקום בתקשורת עוד הרשיתי לעצמי לצאת לרכב על אופניים. היום אני חושבת על מה שיגידו". ולעיתים, שלא מול המצלמות, היא נשברת. "אני בוכה, אבל העצב הוא פנימי, אני משתדלת שלא להראות את זה בטלויזיה. לפעמים שואלים אתי שאלות קשות ואני חושבת על דברים אחרים כדי לא לבכות".