בקוטב הצפוני עשוי להיעלם כל הקרח עד חודש ספטמבר. זאת בעקבות התחממות כדור הארץ והנמסות הקרח בקטבים. כך על פי מדענים במרכז הנתונים הלאומי לקרח ושלג בקולורדו.
"יש לנו מעין התערבות בלתי פורמאלית במרכז שלנו לגבי 'האם הקרח יחזיק מעמד עד ספטמבר?', וזה אכן עשוי לקרות", אמר המדען הבכיר של המרכז, מארק סרזה בראיון ל-CNN.
לדבריו מדובר על התערבות בסיכוי של 50% לגבי עוביו של הקרח בים הארקטי, שקפא בסתיו הקודם, ויימס לגמרי עוד לפני הסתיו הקרוב.
הקרח נמס ונסוג לרמת שיא בספטמבר האחרון, כאשר לראשונה בהיסטוריה נפתחה קמעה דרך ימית באוקיינוס הארקטי.
"מה שראינו בעבר הוא שהקרח המכסה את אזורי הקוטב הוא דק מאוד, והופך להיות דק עוד יותר ככל שכדור הארץ מתחמם", אמר סרזה.
תנועות מזג האוויר יקבעו בסופו של דבר האם שכבת הקרח המכסה את הקוטב הצפוני תימס לגמרי עד סוף הקיץ השנה, הוא הוסיף. "בשנה שעברה היה לנו מעין מזג אוויר "מושלם" כדי לפתוח את הדרך הימית באזור הצפון-מערבי. כרגע אנחנו מחכים על מנת לראות מה יהיה כיוון מזג האוויר כדי לקבוע מה יהיה- האם הדרך הימית תישאר פתוחה או תצבור שכבת קרח", הוא סיפר.
על פי סרזה- המסה הזריזה של קרח בקצהו הצפוני של כדור הארץ לא תשפיע באופן מיידי על שאר העולם. "מנקודת המבט של המדע, הקוטב הצפוני הוא סתם נקודה נוספת על הגלובוס, אבל יש לכך משמעות סימבולית- צריך שיהיה קרח בקצהו הצפוני של הכדור.", אמר סרזה. היעלמות הקרח בקוטב הצפוני היא דבר ידוע "אבל המהירות בה זה נעשה- פשוט מדהימה אותי", אמר סרזה. למרות הכול הוא טוען כי מזמן כבר אי אפשר למנוע את התופעה הזו.
"רק לפני כמה שנים, אני ומדענים אחרים, אמרנו ששכבת הקרח הנמצאת מעל אזורים אילו תעלם לגמרי בקיץ בין השנים 2050 ל-2100, אבל לאחרונה התחלנו לשנות את ההערכות הללו ודיברנו על שנת 2030 בערך. כיום ישנם אנשים שמדברים על הרבה קודם לכך. כלומר יש הרבה שינויים בתחום".
סרזה טוען כי כל האנשים שאומרים שהנמסות הקוטב הוא חלק ממעגל היסטורי- טועה. "כיום ניתן לראות שלא מדובר על פעולה מעגלית. אני חושב שאנחנו כבר מבינים את הפעילות הפיזיקאלית מאחורי התופעה. כבר שלושים שנים שאנחנו מזהירים והיום לא נעים להגיד: אמרנו לכם", הוא אמר. "אם היו לנו מספר שנים קרות במיוחד ברצף, הטבע היה יכול ליצור מעין שכבת "פלסטר" זמנית. אבל לפי דעתי המצב בו אנו נמצאים כיום הוא בלתי הפיך", סיפר סרזה.
סרזה טוען שהפחתת פליטת גזי החממה עשוי רק להאט את התהליך המתרחש כיום ולא לעצור אותו לגמרי.
סרזה אומר שצריך להסתכל גם על הנקודות החיוביות של היעלמות שכבת הקרח בקוטב. ספינות יכולות להשתמש במעבר הצפון מערבי של הקוטב על מנת לחסוך זמן ואנרגיה מבלי לעקוף את האזור דרך פנמה. כמו כן, בתחתית האוקיינוס הארקטי ישנו נפט, והיעלמות שכבת הקרח הופכת אותו לנגיש יותר- למרות האירוניה שבעניין", סיים סרזה.
"יש לנו מעין התערבות בלתי פורמאלית במרכז שלנו לגבי 'האם הקרח יחזיק מעמד עד ספטמבר?', וזה אכן עשוי לקרות", אמר המדען הבכיר של המרכז, מארק סרזה בראיון ל-CNN.
לדבריו מדובר על התערבות בסיכוי של 50% לגבי עוביו של הקרח בים הארקטי, שקפא בסתיו הקודם, ויימס לגמרי עוד לפני הסתיו הקרוב.
הקרח נמס ונסוג לרמת שיא בספטמבר האחרון, כאשר לראשונה בהיסטוריה נפתחה קמעה דרך ימית באוקיינוס הארקטי.
"מה שראינו בעבר הוא שהקרח המכסה את אזורי הקוטב הוא דק מאוד, והופך להיות דק עוד יותר ככל שכדור הארץ מתחמם", אמר סרזה.
תנועות מזג האוויר יקבעו בסופו של דבר האם שכבת הקרח המכסה את הקוטב הצפוני תימס לגמרי עד סוף הקיץ השנה, הוא הוסיף. "בשנה שעברה היה לנו מעין מזג אוויר "מושלם" כדי לפתוח את הדרך הימית באזור הצפון-מערבי. כרגע אנחנו מחכים על מנת לראות מה יהיה כיוון מזג האוויר כדי לקבוע מה יהיה- האם הדרך הימית תישאר פתוחה או תצבור שכבת קרח", הוא סיפר.
על פי סרזה- המסה הזריזה של קרח בקצהו הצפוני של כדור הארץ לא תשפיע באופן מיידי על שאר העולם. "מנקודת המבט של המדע, הקוטב הצפוני הוא סתם נקודה נוספת על הגלובוס, אבל יש לכך משמעות סימבולית- צריך שיהיה קרח בקצהו הצפוני של הכדור.", אמר סרזה. היעלמות הקרח בקוטב הצפוני היא דבר ידוע "אבל המהירות בה זה נעשה- פשוט מדהימה אותי", אמר סרזה. למרות הכול הוא טוען כי מזמן כבר אי אפשר למנוע את התופעה הזו.
"רק לפני כמה שנים, אני ומדענים אחרים, אמרנו ששכבת הקרח הנמצאת מעל אזורים אילו תעלם לגמרי בקיץ בין השנים 2050 ל-2100, אבל לאחרונה התחלנו לשנות את ההערכות הללו ודיברנו על שנת 2030 בערך. כיום ישנם אנשים שמדברים על הרבה קודם לכך. כלומר יש הרבה שינויים בתחום".
סרזה טוען כי כל האנשים שאומרים שהנמסות הקוטב הוא חלק ממעגל היסטורי- טועה. "כיום ניתן לראות שלא מדובר על פעולה מעגלית. אני חושב שאנחנו כבר מבינים את הפעילות הפיזיקאלית מאחורי התופעה. כבר שלושים שנים שאנחנו מזהירים והיום לא נעים להגיד: אמרנו לכם", הוא אמר. "אם היו לנו מספר שנים קרות במיוחד ברצף, הטבע היה יכול ליצור מעין שכבת "פלסטר" זמנית. אבל לפי דעתי המצב בו אנו נמצאים כיום הוא בלתי הפיך", סיפר סרזה.
סרזה טוען שהפחתת פליטת גזי החממה עשוי רק להאט את התהליך המתרחש כיום ולא לעצור אותו לגמרי.
סרזה אומר שצריך להסתכל גם על הנקודות החיוביות של היעלמות שכבת הקרח בקוטב. ספינות יכולות להשתמש במעבר הצפון מערבי של הקוטב על מנת לחסוך זמן ואנרגיה מבלי לעקוף את האזור דרך פנמה. כמו כן, בתחתית האוקיינוס הארקטי ישנו נפט, והיעלמות שכבת הקרח הופכת אותו לנגיש יותר- למרות האירוניה שבעניין", סיים סרזה.