החשיפה לסטרס ומתח אצל החולים במהלך מלחמת לבנון השנייה הייתה מלווה בשכיחות יתר של התפרצויות מחלת הטרשת הנפוצה. כך מעלה מחקר חדש שבוצע במרכז הרפואי כרמל בחיפה.
המחקר הנוכחי התמקד בהשפעה של חשיפה למתח וחרדה, אשר ליוו את אוכלוסיית צפון הארץ במהלך ימי מלחמת לבנון השנייה, על התפרצות התקפים של טרשת נפוצה. תוצאות המחקר מצביעים על עלייה בולטת בשיעור התקפי טרשת נפוצה בתקופת המתח והסטרס בעת
המלחמה, בהשוואה לתקופות זמן דומות בחודשים שקדמו למלחמה ואחריה. ההתקפים היו שכיחים במיוחד בחולים אשר נותקו מבתיהם ואשר חשו איום קיומי. העובדה שבחודשים שלאחר המלחמה חזר שיעור-ההתקפים לשיעור ההתקפים לפני המלחמה, תומך ביכולת התאוששות טובה של האוכלוסייה הנ"ל למודת המתח המתמשך, ועל יכולת פיתוח מנגנוני הישרדות.
הקשר בין גורמים סביבתיים, ובמיוחד במצבי מתח וחרדה, לבין מחלות מקבל בשנים האחרונות משנה תוקף. קשר הדוק בין מצבי מתח לבין מחלות הודגם זה מכבר במחלות כלי-הדם והלב, אסטמה ומחלות דלקתיות דוגמת פסוריאזיס, וכעת גם בטרשת נפוצה.
אוכלוסיית ישראל חשופה למצבי מתח באופן חריג לאור ההתמודדות עם מצבי לוחמה, מציאות זו עלולה להיות כרוכה בהשלכות בריאותיות מורכבות. תושבי צפון הארץ נחשפו לטראומה במהלך מלחמת לבנון השנייה, כאשר במשך 33 ימים נחתו בצפון הארץ כ-4000 רקטות (ממוצע של כ-120 רקטות ביום). בהתקפות אלו נהרגו 43 תושבים, יותר מ-4,260 נפצעו ו-2,773 טופלו בשל
הלם וסטרס פוסט-טראומטי. כתוצאה מהנזקים והפגיעות הללו כ-300,000 תושבים פונו מבתיהם וכ-1,000,000 איש עברו לגור במקלטים.
המחקר התנהל ברשותו של פרופ' אריאל מילר, מנהל המרכז לטרשת נפוצה וחקר המוח בביה"ח כרמל והפקולטה לרפואה בטכניון. צוות המחקר כלל את ד"ר דני גולן, האחות שרה דישון והעובדת הסוציאלית לימור קוזין. המחקר בוצע בשיתוף פעולה הדוק עם פרופ' אלי זומר פסיכולוג קליני מאוניברסיטת חיפה, אשר הינו מומחה להתמודדות עם מצבים פוסט-טראומטיים.
תוצאות המחקר תורמות להבנת הקשר בין מצבי מתח, חרדה וסטרס לבין התפרצות התקפי טרשת נפוצה בפרט, והתפרצות מחלות בכלל. כמו כן הממצאים מצביעים על אוכלוסיית אזרחים בסיכון-יתר עבורן יש לשקול התערבויות טיפוליות, התנהגותיות ו/או תרופתיות, במצבי מתח וחרדה.
תוצאות המחקר מדווחות בכתב העת המדעי היוקרתי ANNALS OF NEVROLOGY.
מחקר זה הינו חלק ממגוון מחקרים המתבצעים במרכז לטרשת נפוצה- בחיפה - ואשר מתמקדים בהבנת גורמי סיכון סביבתיים וגנטיים במחלות המוח בהבנת המנגנונים בבסיס מחלת הטרשת הנפוצה ושל הסימפטומים המאפיינים אותה, ובהתאמת טיפול רפואי על פי המאפיינים הגנטיים והנתונים האישיים של המטופל, תחום הנקרא "רפואה אישית".