מערכת חדשה שפותחה באוניברסיטת בן-גוריון, תיתן למרדים אינדיקציה לגבי מצב הנשמתו של החולה לאורך כל הניתוח ותתריע מיידית לצוות הרפואי בעת הפסקה בהנשמת אחת הריאות.
פיתוח זה ייחשף מחר (ד') בכנס פרויקטים, בו יוצגו למעלה מ-800 פרויקטים, פרי עבודתם של כ- 1500 סטודנטים העומדים לפני סיום לימודיהם בפקולטה למדעי ההנדסה ובמחלקות למדעי המחשב, פסיכולוגיה ומדעי הרפואה באוניברסיטה.
הסטודנטיות חן ברדס והגר שושן מהמחלקה להנדסה ביו-רפואית, בהנחייתם של ד"ר יניב ציגל, מאותה מחלקה וד"ר שי טיימן-ירדן מהפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטה, מפתחות מערכת שתתן למרדים אינדיקציה לגבי מצב הנשמתו של החולה לאורך כל הניתוח ותתריע מיידית לצוות הרפואי בעת הפסקה בהנשמת אחת הריאות.
החשיבות במערכת זו היא הזיהוי המיידי של הבעיה עוד לפני שהתסמינים החלו כלל להופיע ומכך יכולתו של המרדים לתקן את מיקום הצינור התוך-קני מיד כשהוא זז ממקומו ולמנוע את הבעיות הנובעות מהנשמת יתר של ריאה ימין ומנגד, חוסר הנשמה של ריאה שמאל.
כידוע, בעת הרדמה כללית ובמקרי חירום בחדר המיון, משתמשים כיום בחומרים מרדימים המונעים מהחולה לנשום עצמאית ולכן יש צורך בהנשמה מלאכותית. הרפלקסים השומרים על מעבר תקין של דרכי נשימה מדוכאים עקב ההרדמה, והשמירה על מעבר דרכי הנשימה הופך לנושא של חיים ומוות. שיטת ההנשמה היחידה המותאמת להרדמה לפרקי זמן ארוכים הינה הנשמה תוך קנית (אנדוטרכיאלית) בשימוש צינור הטובוס (ET-Endotracheal tube) הממוקם בקנה הנשימה, מתחת למיתרי הקול ומעל לפיצול שני הסמפונות העיקריים.
הסיבוך הנפוץ ביותר בהרדמה כיום הינו הנשמה אנדוברונכיאלית- הנשמת ריאה בודדת (One Lung Intubation), מצב בו צינור ההנשמה ממוקם עמוק מדי בקנה הנשימה, מעבר לפיצול קנה הנשימה לשני הסמפונות הראשיים וממוקם בתוך אחד מהם (בדרך כלל בסמפון הימני), כך שהריאה השנייה אינה מונשמת כלל. מצב זה עלול להתרחש בכל עת במהלך ההנשמה של החולה לכן על מנת להקטין משמעותית את הסכנה לחיי החולה יש לבקר את מיקום צינור ההנשמה כל עת הניתוח.