בג"ץ ידון מחר (ד') בעתירה דחופה נגד עסקת חילופי השבויים והנעדרים עם החיזבאללה, שאושרה ביום ראשון על ידי הממשלה.
במסגרת עסקת חילופי השבויים מדינת ישראל התחייבה בין היתר, לספק מידע סודי על ארבעה שגרירים איראניים, אשר נעלמו במהלך מלחמת לבנון הראשונה. בעתירה נדרשת המדינה שלא למסור לחיזבאללה את המידע על גורלם של השגרירים האיראנים.
העתירה הוגשה בתחילת השבוע על ידי בני משפחותיהם של 12 יהודים מאיראן, שנעלמו (חלקם ב-1994 וחלקם ב-1997) כשניסו להימלט מאיראן בדרך בלתי חוקית, כדי לעלות לישראל ולהצטרף לבני משפחותיהם בארץ. מאז נעלמו 12 נעדרי איראן לא נודע דבר אודות גורלם, וממשלת איראן מסרבת לספק מידע כלשהו בעניין זה.
מגישי העתירה הם משפחת רם מראשון לציון שאביהם הוא אחד מ-12 הנעדרים, באמצעות עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר, יו"ר ארגון שורת הדין.
"יותר מארבע עשרה שנים אבא שלי נעדר ואין שום פיסת מידע על גורלו", מספר יואל רם, בנו של הנעדר, "מידע סודי על השגרירים האירנים זהו קלף המיקוח היחידי שנשאר לנו כדי לדעת מה עלה בגורלם של הנעדרים".
משפחת רם הצליחה בשנות התשעים לעלות באופן חשאי לישראל. הם יצאו מאיראן, כביכול, לטייל בקפריסין ואז ביקשו משגרירות ישראל לעלות לארץ. אבי המשפחה סירב להשאיר את רכושו לאיראנים וחזר לארץ המוצא במטרה למכור את הרכוש ולחזור סופית לישראל. בניסיון חציית גבול אירן-פקיסטאן הוא נעלם עם קבוצה של 11 יהודים שהיו בדרכם לישראל. משפחת רם ביקשו מקרוביהם באיראן לחפש את אביהם, אך בכל בתי הסוהר באירן סירבו לבקשתם לברר פרטים.
יואל רם מעריך כי זהו דפוס הפעולה של המשטר האיראני - להחזיק יהודים בכלא עד הרגע בו יצטרכו לנהל מו"מ על שחרור מחבלים שאיראן תומכת בהם.
נציין כי הפרקליטות קראה לבג"ץ לדחות את העתירה, בטענה כי אי מסירת המידע לחיזבאללה אודות ארבעת הדיפלומטים האיראנים עשויה לסכל את ההסדר כולו.