המזרחן ד"ר גיא בכור טוען שהקולנוע הישראלי עושה שירות לא רע לתעמולה הפלסטינית. לדעתו, הבעיה העיקרית היא לא הקולנוע בישראל אלא חברי "קרן הקולנוע הישראלי" שקובעים מי יקבל מימון לסרט ומי לא, ובד"כ הם מעדיפים סרטים מזן אחד בלבד. רמז: לא מדובר בסרטים שתומכים בהתנחלויות.

"העולם הערבי לא רואה את הסרטים הישראלים. אבל כאשר הסרטים האלה מגיעים לפסטיבלים בינלאומיים זה משפיע", אומר ד"ר בכור שמוסיף "יש לנו בעיה של שנאה עצמית. אתרי אינטרנט ערביים מצטטים ומזכירים ללא סוף סרטים ישראלים שמצדיקים את טענות הפלסטינים. אנחנו מדברים נגד הכיבוש והם מדברים נגד הכיבוש. אנחנו מדברים נגד ישראל והם מדברים נגד ישראל. יש התאמה וזה עובד".

"הבעיה זו הקרן הממשלתית שממומנת על ידי משלם המיסים הישראלי", טוען ד"ר בכור "אני מבקש שקיפות. אני רוצה לדעת מי החברים המחליטים, מהם התסריטים שמגיעים אליהם. הם כותבים שמגיעים אליהם כ-120 תסריטים ומתוכם נבחרים בין 5 ל-6 תסריטים אני מבקש לדעת אלו תסריטים מגיעים אליהם. אני ביחד עם שאר משלמי המיסים משלמים את הכספים לוועדה הזאת. למה לא מגיע לי לקרוא את התסריטים שנשלחים אליהם. גם מעניין אותי לדעת מה הפרמטרים שלהם לבחירת סרטים, מהם הנימוקים לבחירת סרטים. כל הדברים הללו לא מפורסמים וודאי שזו זכותנו כאזרחים לדרוש זאת".

במאמר שפרסם ד"ר בכור בבלוג שלו, הוא תוקף בחריפות את הרוח הפוסט ציונית ואפילו האנטי ציונית שקיימת בקולנוע הישראלי: "מה מאפיין את היצירות האלה, חוץ מרמה קולנועית, שאינה הכי גבוהה? העליבות הישראלית-יהודית, ההתבטלות העצמית, השנאה העצמית. היהודים והישראלים לפיהם הם עם סופני, זקן, דֵי-דוחה, נוטה למות, אם הם עם בכלל. הערבי לעומת זאת תמיד יתואר ביצירות הללו כאציל, נאצל, אמיתי, חי, צעיר, יצרי וגאה. היהודי הוא מגוחך, מבולבל וטפשי, מכוער ומכער, כשבמקרה הטוב ראוי לרחמים".

לדעתו ישנם שיקולים פוליטיים שמנחים את חברי הועדה של ה"קרן לקולנוע ישראלי" ולכן גם הייצוג של הועדה צריך להיות פוליטי: "נראה כי שיקולים פוליטיים מנחים את חברי הוועדה המאשרת את כספי המדינה, ואם אלו שיקולים פוליטיים, גם הייצוג של חברי הוועדה חייב להיות פוליטי. מן הראוי שבג"ץ יבחן את הסוגייה הזו".



ד"ר בכור מצטט באתר שלו גם את דבריו של הבמאי המפורסם אמיר קוסטריצה שאמר שהסיבה שישראלים לא רואים קולנוע ישראלי היא בגלל הנטייה של יוצרי הסרטים בישראל לעשות סרטים פוליטיים שלא מדברים על החיים הפשוטים בישראל. "אתם צריכים להפסיק לעשות סרטים על הסכסוך הישראלי פלסטיני ולומר שאתם אשמים ושהערבים מסכנים או להיפך, אלא לעשות סרטים המספרים סיפור פשוט, של החיים בישראל", אמר הבמאי הבלקני.



למאמר של ד"ר בכור על הקולנוע בישראל לחץ כאן