מליאת הכנסת אישרה היום את הצעת חוק של יו"ר סיעת האיחוד הלאומי-מפד"ל, ח"כ אורי אריאל, לתיקון חוק משפחות חיילים שנספו במערכה. להצעת החוק צורפה הצעת חוק דומה, של חברי הכנסת יואל חסון ואורית נוקד.
תיקון החוק בא לשנות את המצב בו אלמנת צה"ל נאלצת לחיות עם ידוע בציבור ולא להתחתן. "כמעט מחצית מאלמנות צה"ל חיות עם ידוע בציבור, רבות אחרות נמנעות מלהתחתן או מלהינשא רשמית ברבנות - בכדי לא לאבד זכויותיהן. בכך חלקן הגדול מרגישות כי הן חיות בשקר. צריך לזכור כי אין לחוק כמעט השלכות כספיות, שהרי גם כך מקבלות האלמנות החיות עם ידוע בציבור קצבה", הסביר ח"כ אריאל.
אריאל הדגיש כי מיום שנפלו יקיריהן נושאות האלמנות נכות נפשית, ולעולם לא יהיו חייהם כפי שהיו לפני לכתם של בני זוגן, גם אם נישאו מחדש. התגמולים לאלמנות אינם רק פיצוי על ההכנסה שאבדה עם בן הזוג שנפל, אלא נועדה גם להעמיד את המשפחה השכולה על רגליה באופן עצמאי. על המדינה לדאוג מוסרית שכל משפחה שכולה תוכל לשקם עצמה מבחינה חומרית ורגשית, ובין היתר, שאישה שאיבדה את בעלה או בן זוגה תנסה לשקם את חייה גם באמצעות בן זוג, שיחד איתו תוכל לבנות משפחה ולשקם את ילדיה שספגו אובדן קשה מנשוא. בן הזוג החדש אינו מפרנס חלופי - הוא ישועה רגשית ונפשית, באופן המקל על המדינה את נטל הטיפול הנפשי והחברתי באלמנה.
המצב חמור עוד יותר כאשר מדובר בנשים שומרות-מצוות אשר מחויבות אך ורק לקשר זוגי כדת משה וישראל, ואותן נשים נאלצות לבחור האם להינשא ולהפסיד את התגמול המגיע להן או שלא לנהל זוגיות בכדי שלא לנהל אורח חיים שאינו מתאים להשקפת עולמן.
ח"כ אריאל ציין כי הצעת החוק באה בעקבות רצון פקידי האוצר העולה מידי שנה בחוק ההסדרים, לגזול מאלמנות שחיות עם ידוע בציבור את תגמוליהן. "אלמנה שהקריבה את היקר לה מכול לא צריכה להיענש על כך שהצליחה להשתקם מבחינה אישית ולהמשיך בחייה. הקצבה אותה מקבלות אלמנות צריכה להינתן להן על האובדן עצמו ולא על פי קטגוריות דוגמת אובדן מפרנס (שהייתה רלוונטית בשנות ה-50, אז נחקק החוק). משרד הביטחון לא תומך בהצעה ולמעשה מתמחר את חללי צה"ל. בשיחות פרטיות השרים תומכים, אך מול האוצר כולם נאלמים דום".
תיקון החוק בא לשנות את המצב בו אלמנת צה"ל נאלצת לחיות עם ידוע בציבור ולא להתחתן. "כמעט מחצית מאלמנות צה"ל חיות עם ידוע בציבור, רבות אחרות נמנעות מלהתחתן או מלהינשא רשמית ברבנות - בכדי לא לאבד זכויותיהן. בכך חלקן הגדול מרגישות כי הן חיות בשקר. צריך לזכור כי אין לחוק כמעט השלכות כספיות, שהרי גם כך מקבלות האלמנות החיות עם ידוע בציבור קצבה", הסביר ח"כ אריאל.
אריאל הדגיש כי מיום שנפלו יקיריהן נושאות האלמנות נכות נפשית, ולעולם לא יהיו חייהם כפי שהיו לפני לכתם של בני זוגן, גם אם נישאו מחדש. התגמולים לאלמנות אינם רק פיצוי על ההכנסה שאבדה עם בן הזוג שנפל, אלא נועדה גם להעמיד את המשפחה השכולה על רגליה באופן עצמאי. על המדינה לדאוג מוסרית שכל משפחה שכולה תוכל לשקם עצמה מבחינה חומרית ורגשית, ובין היתר, שאישה שאיבדה את בעלה או בן זוגה תנסה לשקם את חייה גם באמצעות בן זוג, שיחד איתו תוכל לבנות משפחה ולשקם את ילדיה שספגו אובדן קשה מנשוא. בן הזוג החדש אינו מפרנס חלופי - הוא ישועה רגשית ונפשית, באופן המקל על המדינה את נטל הטיפול הנפשי והחברתי באלמנה.
המצב חמור עוד יותר כאשר מדובר בנשים שומרות-מצוות אשר מחויבות אך ורק לקשר זוגי כדת משה וישראל, ואותן נשים נאלצות לבחור האם להינשא ולהפסיד את התגמול המגיע להן או שלא לנהל זוגיות בכדי שלא לנהל אורח חיים שאינו מתאים להשקפת עולמן.
ח"כ אריאל ציין כי הצעת החוק באה בעקבות רצון פקידי האוצר העולה מידי שנה בחוק ההסדרים, לגזול מאלמנות שחיות עם ידוע בציבור את תגמוליהן. "אלמנה שהקריבה את היקר לה מכול לא צריכה להיענש על כך שהצליחה להשתקם מבחינה אישית ולהמשיך בחייה. הקצבה אותה מקבלות אלמנות צריכה להינתן להן על האובדן עצמו ולא על פי קטגוריות דוגמת אובדן מפרנס (שהייתה רלוונטית בשנות ה-50, אז נחקק החוק). משרד הביטחון לא תומך בהצעה ולמעשה מתמחר את חללי צה"ל. בשיחות פרטיות השרים תומכים, אך מול האוצר כולם נאלמים דום".