בפסק דין תקדימי של בית הדין הרבני הגדול נקבע לאחרונה כי לבית הדין הרבני בישראל סמכות לדון בענייני הגירושין של בני זוג יהודיים שמתגוררים באיים הקריביים, למרות שאינם אזרחי ישראל.
בזמן שבני הזוג הגיעו לביקור בישראל, הגישה האישה תביעת גירושין בבית הדין הרבני האזורי בתל אביב, אשר הוציא לבעל צו עיכוב יציאה מן הארץ מחשש לעיגון האישה.
בפסק הדין קבעו הדיינים כי לבית הדין הרבני בישראל סמכות לדון בענייני הגירושין של בני הזוג מאחר ומרכז חייהם הוא בישראל, שכן יש בבעלותם דירת יוקרה בישראל, הם מחזיקים בהשקעות כספיות בהיקף של 14 מיליון דולר בישראל, בני הזוג מבקרים בישראל לפחות 5 פעמים בשנה והבעל אף הביא את אביו לקבורה בישראל.
הבעל ערער לבית הדין הרבני הגדול בטענה שמכיוון שבני הזוג אינם אזרחי ישראל והם מתגוררים רוב השנה באיים הקריביים, אין לבית הדין הרבני סמכות לדון בעניינם.
לטענת האישה בני הזוג נפרדו כבר בשנת 2005 והתגרשו אזרחית ב-2007, אולם טרם התגרשו בהתאם להלכה היהודית. לדבריה טרם פרידתם הם תכננו עם צאתם לגמלאות לבלות את שארית חייהם בישראל, כמו כן היא ציינה כי רופאיו האישיים של הבעל נמצאים בישראל.
מנגד טען הבעל כי הגשת התביעה בישראל פוגעת באזרחותו הצרפתית. בית הדין הרבני הגדול, בראשות אב בית הדין, הרב חגי איזירר, והדיינים- הרב מנחם חשאי והרב ציון אלגרבלי, קבע כי דיון בענייני הגט בישראל לא פוגע בזכותו כאזרח צרפתי, שהרי לא ניתן, בהתאם לחוק הצרפתי, לחייב את הבעל להופיע בבית דין דתי בצרפת.
כמו כן ציינו הדיינים כי הבעל מנהל הליכים משפטיים בישראל בערכאות אחרות, ובכך הוא מודה למעשה שלישראל יש סמכות בינלאומית בענייניו.
מה גם, שהבעל סירב להצעת בית הדין הרבני הגדול לקיים התדיינות בבית הדין הרבני בצרפת לאחר שייתן ערובות לכך שיקיים את פסק דינו של בית הדין.
בית הדין הציע לבעל שיפקיד גט בישראל עבור אשתו כתנאי לביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ שתלוי ועומד נגדו והגט יימסר לאישה אך ורק בהוראת בית הדין הרבני בפריז, אך גם להצעה זו סירב הבעל. מה שמעמיד בספק את כנותו לשמוע בקול בית הדין בפריז. וזאת למרות שלטענתו נגרם לו בשל עיכוב היציאה נזק כלכלי רב.
בית הדין הרבני הגדול קבע כי למרות שבני הזוג הינם אזרחי צרפת, אך מזה 20 שנה הם מתגוררים באיי גוואדלופ, באיים הקריביים, מרחק אלפיים ק"מ מצרפת, אשר נחשבים כמחוז צרפתי. אולם מכיוון שרוב אוכלוסיית האיים הינה בדרגה סוציואקונומית נמוכה ואין במקום קהילה יהודית גדולה, רואים היהודים את איי גוואדלופ כמקום יישוב ארעי. הדברים באים לידי ביטוי בתביעת גירושין זו, בה בני הזוג עשו חייל באיים, אך רכושם מושקע בישראל והם תכננו בעתיד הקרוב לעלות לישראל.
לפי פסק הדין התקדימי- המונח "מקום מושב" בהתאם לסעיף 4א לחוק שיפוט בתי דין רבניים איננו בהכרח המקום בו הוא גר אלא המקום בו מתנהל "מרכז חייו".