ביום שני, יא' תמוז (14.07) יתקיים בבית אריאל, רח' הפסגה 5 בבית וגן בירושלים, כנס ראשון מסוגו בנוף התורני מחד ובמגרש האומנותי מאידך, פרי יוזמה של המכון לחקר מוסיקה ביהדות הפועל מזה שנתיים בישיבת 'כינור דוד' שביישוב עטרת.
"נקודת הסתכלות של מוזיקאים שבדרך כלל מנסים לחקור מהי מוזיקה יהודית, היא בדרך כלל מחקרית-היסטורית, כמו חקר שירת הלאדינו בארצות ספרד במאה ה-17, מוזיקה זו לא חייבת להיות מוזיקה אידיאלית, אלא מוזיקה שאפיינה קהילות יהודיות מסוימות, ולעיתים דווקא מדובר במוזיקה שלילית מבחינה רוחנית, שהרבנים המקומיים יצאו כנגדה בחריפות", אומר הרב צמח הלפרין, ראש "המכון לחקר מוסיקה ביהדות", בישיבת עטרת.
"לכן שמדברים על מוזיקה יהודית לא מנסים לחשוב מהי מוזיקה יהודית, אלא מנסים לשקף את מה שהיה בעבר, במקום לחפש איזה מוזיקה היהדות רואה כמוזיקה אידיאלית, מנסים למצוא מאיזה פילוסוף ערבי שאבו הרמב"ם או הכוזרי את דבריהם על המוזיקה".
"נקודת ההתבוננות שלנו במכון שונה. אנו באים מנקודת מוצא שהתורה מחשיבה את המוזיקה כמערכת רוחנית מסוימת, ומנסים לבנות התבוננות תורנית למוזיקה, איזה סוג מוזיקה רואה התורה כאידיאלית, ואיזה סוג אחר היא דוחה". הרב הלפרין מזכיר בדבריו גישות רבות ושונות במשנת החסידות לנושא המוזיקה, ומוסיף כי גם לרב "הנזיר", שהכנס מוקדש לזכרו, הייתה תורה סדורה בנושא זה.
"בכל מחזור בישיבה תיכונית כיום, יש לפחות שניים או שלושה חבר'ה שמנגנים, בכל מוסד שמכבד את עצמו יש חדר מוזיקה, ומגמת מוזיקה, גם בישיבות גבוהות, בכל הרמות והכיוונים, יש הרבה חברה שמוזיקה חשובה להם, אנו מנסים במכון ונבטא זאת בכנס הקרוב, לומר כי עולם התורה ועולם המוזיקה אינם עולמות נפרדים, אלא הם עולמות שמשיקים זה לזה, ולתורה יש הרבה מה לומר בתחום המוזיקה".
"מטרת הכנס היא ליצור בית מדרש תורני השותפים בו גדולי תורה והעוסק בסוגיות הקשורות למוסיקה בכל הקשת הרחבה של הספרות ההלכתית: הגות, פנימיות, הלכה וחסידות", מוסיף הרב מוטי הרשקופ, ראש הישיבה.
בכנס יעסוק הרב יעקב אריאל, רבה של רמת-גן בהיבטים ההלכתיים של שמיעת קול אשה, במציאות של חיי קהילה עכשוויים, הרב רא"ם הכהן, ראש ישיבת עתניאל, יעסוק בסוגיית: "שירת הלויים מול שתיקת הכוהנים", הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ), יעסוק בעניין "ניגוני קודש בחול וחול בקודש", הרב שאר יישוב כהן, רבה של חיפה, יתייחס לנושא "תורת הניגון על פי משנתו של הרב הנזיר", והרב צמח הלפרין שיעסוק במוסיקה בהיבט של בניין עולם.
בין השעורים יושמעו פרקי נגינה של יצירה יהודית על ידי תלמידי הישיבה. הכניסה ללא תשלום ,עזרת נשים תהיה פתוחה. מישיבת "כינור דוד" נמסר כי הישיבה הינה ישיבה תיכונית למוסיקאים צעירים, שחרתה על דגלה את המצוינות במוסיקה לצד ההתגדלות בעבודת ה'. על פי משנת הישיבה, התנאים להיווצרותה של יצירה יהודית אמיתית הם אישיות תורנית אשר שואבת את מקור השראתה מתוך העולם הרוחני,ונהירים לה שבילי המוסיקה כשפה מדוברת ורהוטה, לכך דואג המוסיקולוג אביאל בן-עמי.
חזון הישיבה יצר את שדה הפעולה החינוכי בתוך הישיבה אשר משלב בתוכו בניין אישיות תורני רוחני יחד עם מצוינות מוסיקאלית.
כחלק ממגמה זו, הקימה הישיבה לפני כשנתיים את 'המכון לחקר מוסיקה ביהדות', בראש המכון עומד הרב צמח הלפרין, העוסק מזה כמה שנים בתחומי ההשקה בין תורה למוסיקה והתמחה במיוחד בכתביו של הרב הנזיר בתחום הניגון. המכון שם לנגד עיניו, להוות מרכז מידע של כל אותם נקודות ממשק בין העולם היהודי התורני לבין המוסיקה.
המכון החל להשיק אתר אינטרנט, המאגד בתוכו מאגרי מידע וקישורים העוסקים בחיבור שבין הספרות התורנית והמוסיקה,החל מהתנ"ך דרך חסידות, וכלה בתשובות מפוסקים בני זמנינו.
"נקודת הסתכלות של מוזיקאים שבדרך כלל מנסים לחקור מהי מוזיקה יהודית, היא בדרך כלל מחקרית-היסטורית, כמו חקר שירת הלאדינו בארצות ספרד במאה ה-17, מוזיקה זו לא חייבת להיות מוזיקה אידיאלית, אלא מוזיקה שאפיינה קהילות יהודיות מסוימות, ולעיתים דווקא מדובר במוזיקה שלילית מבחינה רוחנית, שהרבנים המקומיים יצאו כנגדה בחריפות", אומר הרב צמח הלפרין, ראש "המכון לחקר מוסיקה ביהדות", בישיבת עטרת.
"לכן שמדברים על מוזיקה יהודית לא מנסים לחשוב מהי מוזיקה יהודית, אלא מנסים לשקף את מה שהיה בעבר, במקום לחפש איזה מוזיקה היהדות רואה כמוזיקה אידיאלית, מנסים למצוא מאיזה פילוסוף ערבי שאבו הרמב"ם או הכוזרי את דבריהם על המוזיקה".
"נקודת ההתבוננות שלנו במכון שונה. אנו באים מנקודת מוצא שהתורה מחשיבה את המוזיקה כמערכת רוחנית מסוימת, ומנסים לבנות התבוננות תורנית למוזיקה, איזה סוג מוזיקה רואה התורה כאידיאלית, ואיזה סוג אחר היא דוחה". הרב הלפרין מזכיר בדבריו גישות רבות ושונות במשנת החסידות לנושא המוזיקה, ומוסיף כי גם לרב "הנזיר", שהכנס מוקדש לזכרו, הייתה תורה סדורה בנושא זה.
"בכל מחזור בישיבה תיכונית כיום, יש לפחות שניים או שלושה חבר'ה שמנגנים, בכל מוסד שמכבד את עצמו יש חדר מוזיקה, ומגמת מוזיקה, גם בישיבות גבוהות, בכל הרמות והכיוונים, יש הרבה חברה שמוזיקה חשובה להם, אנו מנסים במכון ונבטא זאת בכנס הקרוב, לומר כי עולם התורה ועולם המוזיקה אינם עולמות נפרדים, אלא הם עולמות שמשיקים זה לזה, ולתורה יש הרבה מה לומר בתחום המוזיקה".
"מטרת הכנס היא ליצור בית מדרש תורני השותפים בו גדולי תורה והעוסק בסוגיות הקשורות למוסיקה בכל הקשת הרחבה של הספרות ההלכתית: הגות, פנימיות, הלכה וחסידות", מוסיף הרב מוטי הרשקופ, ראש הישיבה.
בכנס יעסוק הרב יעקב אריאל, רבה של רמת-גן בהיבטים ההלכתיים של שמיעת קול אשה, במציאות של חיי קהילה עכשוויים, הרב רא"ם הכהן, ראש ישיבת עתניאל, יעסוק בסוגיית: "שירת הלויים מול שתיקת הכוהנים", הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ), יעסוק בעניין "ניגוני קודש בחול וחול בקודש", הרב שאר יישוב כהן, רבה של חיפה, יתייחס לנושא "תורת הניגון על פי משנתו של הרב הנזיר", והרב צמח הלפרין שיעסוק במוסיקה בהיבט של בניין עולם.
בין השעורים יושמעו פרקי נגינה של יצירה יהודית על ידי תלמידי הישיבה. הכניסה ללא תשלום ,עזרת נשים תהיה פתוחה. מישיבת "כינור דוד" נמסר כי הישיבה הינה ישיבה תיכונית למוסיקאים צעירים, שחרתה על דגלה את המצוינות במוסיקה לצד ההתגדלות בעבודת ה'. על פי משנת הישיבה, התנאים להיווצרותה של יצירה יהודית אמיתית הם אישיות תורנית אשר שואבת את מקור השראתה מתוך העולם הרוחני,ונהירים לה שבילי המוסיקה כשפה מדוברת ורהוטה, לכך דואג המוסיקולוג אביאל בן-עמי.
חזון הישיבה יצר את שדה הפעולה החינוכי בתוך הישיבה אשר משלב בתוכו בניין אישיות תורני רוחני יחד עם מצוינות מוסיקאלית.
כחלק ממגמה זו, הקימה הישיבה לפני כשנתיים את 'המכון לחקר מוסיקה ביהדות', בראש המכון עומד הרב צמח הלפרין, העוסק מזה כמה שנים בתחומי ההשקה בין תורה למוסיקה והתמחה במיוחד בכתביו של הרב הנזיר בתחום הניגון. המכון שם לנגד עיניו, להוות מרכז מידע של כל אותם נקודות ממשק בין העולם היהודי התורני לבין המוסיקה.
המכון החל להשיק אתר אינטרנט, המאגד בתוכו מאגרי מידע וקישורים העוסקים בחיבור שבין הספרות התורנית והמוסיקה,החל מהתנ"ך דרך חסידות, וכלה בתשובות מפוסקים בני זמנינו.