מבקר המדינה יבדוק את מצב שירותי הרפואה והמחסור ברופאים בצה"ל - כך החליטה היום הוועדה לביקורת המדינה. הוועדה ביקשה מהמבקר לכלול פרק מיוחד בנושא, במסגרת הדו"ח שיוציא על מערכת הביטחון. הוועדה דנה היום בנושא בעקבות הידיעות בדבר מחסור בשירותי רפואה ורופאים בצה"ל.
יו"ר הוועדה, ח"כ זבולון אורלב, אמר בדיון כי "הדאגה לשלומו ובריאותו של כל לוחם היא חובה בסיסית של מדינה כלפי לוחמיה. לוועדה הגיעו נתונים שמהם עולה כי חיל הרפואה חולה. יש ירידה במספר החיילים המשרתים במסלול העתודה הרפואית, וישנם גדודים בצה"ל, חלקם גדודי סדיר לוחמים, שאין בהם רופא. זה דבר שאינו מתקבל על הדעת כשמדובר בדיני נפשות. אנחנו תובעים מהלוחמים לתת את נשמתם, ואנו צריכים לתת להם את נשמתנו".
קצין רפואה ראשי, תת אלוף נחמן אש, אמר: "חיל הרפואה מודע לבעיה ומתמודד איתה כבר הרבה שנים. יש לחיל הרפואה פתרונות בטווח הקצר והארוך. הבעיה היא בעיה לאומית של מחסור ברופאים ולא בעיה של חיל הרפואה". הוא סיפר כי בסוף שנות התשעים נעשו מספר פעולות שהניבו תוצאות, כמו פרוייקט "קצין וד"ר" - ומספר הנרשמים לעתודה הלך וגדל. לדבריו, "עד 2005 קיבלנו 70 רופאים בשנה, כמו שצריך. המחסור ברופאים אמור להיות מכוסה ב-2010, אבל הבעיה תחזור ב-2014. אנחנו מתכוונים להקים מסלול צבאי ללימודי רפואה – "תלפיות רפואה". זה יגדיל את מספר לומדי הרפואה בישראל ויתרום לרמת ההכשרה של הרופאים הצבאיים".
פרופ' שוקי שמר, קצין רפואה ראשי לשעבר: כיום הסיכוי של בוגר תיכון לעמוד בנתוני הקבלה - פסיכומטרי 740 ומעלה, נמוך יותר משל בוגר צבא - שיש לו יותר זמן להתכונן למבחן הפסיכומטרי, ולכן בקרב כלל הסטודנטים לרפואה ירד מספר העתודאים.
ראש אט"ל האלוף דני ביטון אמר כי "בבעיית הרופאים בצה"ל עוסקים עד רמת הרמטכ"ל, ואנו לא חוסכים במשאבים בתחום הזה. הבעיה המרכזית של מחסור ברופאים היא בדרך כלל בגדודים ששייכים לבה"דים".
בתום הדיון אמר אורלב: "מתברר שהנתונים שהוצגו לנו הם גם הנתונים שצה"ל מודע להם, ובעצם אין מחלוקת על העובדות הבסיסיות באשר למחסור ברופאים. חרף התרשמותי שיש מאמצים כנים להתמודד עם הבעיה, לא הוצג לנו פתרון שיביא לתוצאות מיידיות ולכן ראוי שהנושא ייבדק על-ידי מבקר המדינה. המחויבות למתן שירותי רפואה לאזרחים היא בסיסית ומוסרית, ולגבי חיילים היא כפולה ומכופלת".
יו"ר הוועדה, ח"כ זבולון אורלב, אמר בדיון כי "הדאגה לשלומו ובריאותו של כל לוחם היא חובה בסיסית של מדינה כלפי לוחמיה. לוועדה הגיעו נתונים שמהם עולה כי חיל הרפואה חולה. יש ירידה במספר החיילים המשרתים במסלול העתודה הרפואית, וישנם גדודים בצה"ל, חלקם גדודי סדיר לוחמים, שאין בהם רופא. זה דבר שאינו מתקבל על הדעת כשמדובר בדיני נפשות. אנחנו תובעים מהלוחמים לתת את נשמתם, ואנו צריכים לתת להם את נשמתנו".
קצין רפואה ראשי, תת אלוף נחמן אש, אמר: "חיל הרפואה מודע לבעיה ומתמודד איתה כבר הרבה שנים. יש לחיל הרפואה פתרונות בטווח הקצר והארוך. הבעיה היא בעיה לאומית של מחסור ברופאים ולא בעיה של חיל הרפואה". הוא סיפר כי בסוף שנות התשעים נעשו מספר פעולות שהניבו תוצאות, כמו פרוייקט "קצין וד"ר" - ומספר הנרשמים לעתודה הלך וגדל. לדבריו, "עד 2005 קיבלנו 70 רופאים בשנה, כמו שצריך. המחסור ברופאים אמור להיות מכוסה ב-2010, אבל הבעיה תחזור ב-2014. אנחנו מתכוונים להקים מסלול צבאי ללימודי רפואה – "תלפיות רפואה". זה יגדיל את מספר לומדי הרפואה בישראל ויתרום לרמת ההכשרה של הרופאים הצבאיים".
פרופ' שוקי שמר, קצין רפואה ראשי לשעבר: כיום הסיכוי של בוגר תיכון לעמוד בנתוני הקבלה - פסיכומטרי 740 ומעלה, נמוך יותר משל בוגר צבא - שיש לו יותר זמן להתכונן למבחן הפסיכומטרי, ולכן בקרב כלל הסטודנטים לרפואה ירד מספר העתודאים.
ראש אט"ל האלוף דני ביטון אמר כי "בבעיית הרופאים בצה"ל עוסקים עד רמת הרמטכ"ל, ואנו לא חוסכים במשאבים בתחום הזה. הבעיה המרכזית של מחסור ברופאים היא בדרך כלל בגדודים ששייכים לבה"דים".
בתום הדיון אמר אורלב: "מתברר שהנתונים שהוצגו לנו הם גם הנתונים שצה"ל מודע להם, ובעצם אין מחלוקת על העובדות הבסיסיות באשר למחסור ברופאים. חרף התרשמותי שיש מאמצים כנים להתמודד עם הבעיה, לא הוצג לנו פתרון שיביא לתוצאות מיידיות ולכן ראוי שהנושא ייבדק על-ידי מבקר המדינה. המחויבות למתן שירותי רפואה לאזרחים היא בסיסית ומוסרית, ולגבי חיילים היא כפולה ומכופלת".