לא בכל יום ניגלים לעיני (כמעט) כל, הפיתוחים החדשים עליהם שוקדים בצה"ל. הרחק מעיני התקשורת, הרחק מאזני האוייב, עמלה קבוצה קטנה של לוחמים, מהנדסים, קצינים ואזרחים עובדי צה"ל על פיתוחים שונים לטובת המערכת הצבאית.
ההתחלה היתה לפני חמישים שנה. בשנת 1957 הקים תת אלוף דוד לסקוב את 'חוליית לסקוב', שהייתה אחראית על פיתוח אמצעים מיוחדים עבור לוחמי צה"ל. מאז עברה היחידה מספר גלגולים וכעת היא נקראת זרוע היבשה 'יפתח' .
תצוגה מרשימה ובה אמצעי חבלה שונים לפריצת קירות ודלתות, בהם חומרי חבלה זעירים, טילים נגד טנקים שעברו הסבה על מנת לענות לדרישות של הלוחמים והיד עוד נטויה, נפרסה השבוע בפני הציבור.
קצין בכיר ביחידה הסביר על אמצעי התצפית: "אמצעים אלו מופעלים בטווחים של 500 מטרים ממקום הנחת המצלמה המוסוות. ניתן לתצפת באמצעותם, ביום ובלילה, לטווח של 500-700 מטרים" הוא מגלה טפח ומסתיר טפחיים".
בין הכלים שפיתחה היחידה אמצעי מעקב, בהם מצלמות שפועלות ביום ובלילה ומעבירות באופן אלחוטי תמונות ממקום המארב אל מסך נייד או מיני מסך, שנמצא על פרק ידו של הלוחם. הכל כדי "לשמור על חיי החיילים", כפי שאומר מפקד היחידה סא"ל עזרא. בין הפיתוחים פטיש אויר פירוטכני המשמש לפריצת דלתות רב בריח לסוגיהם, מחסום עלי, סנדלי חבלה ואפילו "שביל זהב" נגד אזורים החשודים במילכוד, "באזורים בהם צה"ל פועל כמו ברצועת עזה, לפיתוחים כאלו יש חשיבות עצומה המצילה חיים לא אחת", אומר סא"ל יואל עזרא.