רוסיה הודיעה כי אישור הצבת מערכת ההגנה מפני טילים בשטח צ'כיה תחייב תגובה צבאית. מוקדם יותר חתמו ארה"ב וצ'כיה על הסכם להצבת מערכת רדאר דרומית לפראג.
"אנחנו ניאלץ להגיב לא באמצעים דיפלומטים, אלא באמצעות דרכים צבאיות-טכניות". בהודעה לא צוינו פרטים נוספים בנוגע לאותה תגובה.
פרופ' יאיר עברון, איש האוניברסיטה העברית, סבור כי מאחורי עמדתו הנחרצת של נשיא רוסיה, דמיטרי מדבדב, נגד הצבת טילים אמריקאיים על אדמת ליטא עומדים לא מעט אינטרסים של הגמוניה מדינית לצד חששות ביטחוניים.
בראיון ליומן ערוץ 7 ציין פרופ' עברון כי המהלך האמריקאי להצבת הטילים החל עוד בימי כהונתו של רונלד רייגן כנשיא ארצות הברית ומאז חוותה סוגיה זו עליות ומורדות בקידומה לקראת ביצוע. לדבריו המהלך קיבל דחיפה נוספת לפני כשנתיים אז נודע על ההסכמים בין ארצות הברית לפולניה וצ'כיה ובהם נחתם כי יוצבו בהם טילים אמריקאים נגד טילים.
לדבריו רוסיה רואה במהלך שכזה פגיעה בביטחונה הלאומי שכן יש בכך איום על טילים רוסיים המוצבים באזור זה, והנטייה הרוסית מטבעה היא להעניק פרשנות מחמירה לכל מהלך המערער מעט על מעמדה הביטחוני.
לעומת זאת עברון מעריך כי אסטראטגיים רוסיים מודעים היטב לעובדה שצאחורי המהלכים האמריקאיים אין כל ניסיון לפגיעה ברוסיה אלא שמדובר במהלך ביטחוני לחלוטין שנועד להגן על אינטרסים אמריקאים מפני מתקפה מכיוון מזרח. אולם לכל זאת מצטרפת גם תחושת הפגיעה במעמדה של רוסיה במדינות אלה, מה שמוביל את הנשיא הרוסי להציב עמדה נחרצת נגד המהלך.
באשר להתקדמות המקבילה ברוסיה לעומת זו האמריקאית אומר פרופ' עברון כי רוסיה לא הציבה מערכות חדשות מאז שנות השבעים.
בדבריו מדגיש עברון עוד כי יש לתת את הדעת גם על דבריו של מדבדב בדבר הסיכויים להידברות. בכך, לטעמו, לא נועל הנשיא הרוסי דלת בפני מדעים דיפלומטיים ועל ארצות הברית לנצל פתח זה. עברון מוסיף בדבריו ומציין כי הידברות כזו, לו הייתה, הייתה יכולה בין השאר גם להוביל לבלימת מהלכי הגרעין האיראניים.