מצות עשה למול כל בן זכר בן שמונה ימים, שנאמר: "ובן שמֹנת ימים ימול לכם כל זכר" (בראשית י"ז).



מצוה לספר

הסבל שסבלו היהודים מהמומר שגר בעירם היה בלתי נסבל לחלוטין. כל מה שניסו לעשות על מנת שיפסיק את התנכלויותיו לא הועיל, עד שבצר להם החליטו לפנות אל רבם, ה'חוזה מלובלין'. כשהגיעו אליו רשמו את שמו של הרשע על פתק והגישו לרב בציפייה שיקלל אותו. ה'חוזה' כשראה את הפתק התפלא על החסידים ושאלם - מה יש להם כנגד אדם שפניו מאירות ככהן העומד על גבי המזבח ומקריב קורבנות. החסידים ההמומים ניסו להסביר לרבם עד כמה רשע הוא המומר, אך ללא הועיל.

למחרת, קודם שיצאו חזרה לביתם, ניסו החסידים שוב את מזלם, ואכן, הפעם ה'חוזה' קיללו קללה נמרצת, שהרי על אדם כזה, המוסר יהודים לידי הגויים, אמרו חז"ל ש: "מורידין ולא מעלין", והיה הדבר לפלא בעיני החסידים על כך שרבם שינה את דעתו. אולם כשחזרו לביתם, התברר להם כי באותו היום שנכנסו אל הרב בראשונה הכניס המומר את בנו בבריתו של אברהם אבינו, שעליו אמרו חז"ל כי דומה לכהן המקריב קורבן בבית המקדש, וזה היה פשר השינוי בדעתו של רבם.



כששמעו בסודי סודות כי בשכונתם תיערך ברית מילה, ידעו בני הזוג כי ינסו לעשות כל מאמץ על מנת להביא את המוהל לביתם. הם רצו שימול את בנם בן השנה, שעקב הגזרות שהטילו הרוסים לא מצאו מוהל שימול אתו. המוהל שמח לבוא לברית הנוספת שהזדמנה לפניו, ואליו הצטרפו הקהל המצומצם ששמח אף הוא להיות שותף במצוה. לאחר שסיים המוהל את הברית, הביאו את התינוק לאם המאושרת, אך לתדהמת הנוכחים כשקיבלה את התינוק לידיה נישקה אותו והתעלפה. לאחר שהעירוה מעלפונה סיפרה כי מיום לידתו של התינוק נמנעה מלנשק את התינוק מתוך תחושה שעד שלא תודֵה לה' יתברך על הטובה הגדולה הזאת אינה מסוגלת לנשקו, וכעת לאחר הברית, כשנישקה את התינוק כל כך התרגשה, ולכן התעלפה.



מצוה להורות

לעיתים ישנה הסתפקות לגבי זמן המילה מפני שהתינוק נולד בזמן השקיעה. לכן מי שרואה כי הלידה מתקרבת לזמן השקיעה ישים לב לזמן המדויק בו נולד התינוק.



כמו בכל מצוה גם במצות המילה זריזין מקדימים, לכן ינסו לקבוע את שעת המילה לשעה המוקדמת ביותר האפשרית.

כתב ר' אליהו גוטמאכר (מסכת שבת ק"ל) כי שעת המילה הוא זמן מסוגל לתפילה, שכן בכי התינוק עולה ישר לכיסא הכבוד ללא מניעות, ומעלה עימו את כל התפילות.



"יש לאדם לחזור ולהדר אחר מוהל ובעל ברית היותר טוב וצדיק" (רמ"א יו"ד רס"ד).



"רבי ישמעאל אומר: גדולה מילה - שנכרתו עליה שלש עשרה בריתות... רבי אומר: גדולה מילה - שכל המצות שעשה אברהם אבינו לא נקרא שלם עד שמל... דבר אחר: גדולה מילה - שאלמלא היא לא ברא הקב"ה את עולמו. תניא, רבי אומר: גדולה מילה, שאין לך מי שנתעסק במצות כאברהם אבינו, ולא נקרא תמים אלא על שם מילה... דבר אחר: גדולה מילה - ששקולה כנגד כל המצות שבתורה... דבר אחר: גדולה מילה - שאלמלא מילה לא נתקיימו שמים וארץ, שנאמר: אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי" (נדרים דף לא).