בנק בעיר ההודית, כלכותה, פתח חשבון לקבצנית שהפקידה 91 ק"ג של מטבעות באחד מסניפי הבנק. BBC מדווח.
לאקסמי דאס מספרת שלקח לה מעל 40 שנים לאסוף את כל המטבעות הללו. היא החלה את דרכה כקבצנית ברחובות לאחר שלקתה במחלת שיתוק הילדים, פוליו, בהיותה ילדה בהודו.
"שמרתי לימים שבהם לא אוכל עוד להמשיך לקבץ נדבות", היא סיפרה. "ידעתי שיום אחד אני אהיה מבוגרת מידי ועם מחלות שונות, ולכן חסכתי מעצמי בשביל שתהיה לי פנסיה". כעת, פירות עבודתה מקיבוץ נדבות בצומת דרכים סואנת בצפון כלכותה משמשים למחייתה.
"ניתן להפוך אותה למודל חיקוי על מנת לעודד אנשים להתחיל לחסוך", אמר מר הלדר, מנהל הבנק המרכזי בהודו. "מאמציה מראים שניתן לחסוך גם אם מרוויחים מעט מאוד".
מר הלדר אמר שלגברת דאס יש כעת חשבון בנק, וכל מי שרוצה לעזור לה יכול להעביר צ'קים על שמה או העברות בנקאיות לסניפו, והם יעבירו את הכספים לחשבונה.
כמה אנשים פנו לאתר החדשות של ה-BBC והציעו את עזרתם הכספית לגברת לאחר שהסיפור פורסם בראשית השבוע. הגברת דאס החלה לקבץ נדבות בגיל 16, ושמרה על המטבעות אותם חסכה בדלי ברזל בביתה הדל.
בסך הכל, במשך כל השנים היא הצליחה לחסוך ארבעה דליים של מטבעות מכל מיני סוגים. חלק מן המטבעות מתוארכים לשנת 1961, אבל פקידי הבנק מסרו כי הם יקבלו את המטבעות הללו כאילו היו עדיין נסחרים בשוק.
כל צוות הבנק נאסף ועזר לספור את המטבעות הרבים שהביאה הגברת דאס במשך שלושה ימים. הם סיפרו כי הייתה זו מלאכה קשה גם מכיוון שהם רגילים לספור שטרות נייר, וגם בגלל שהיה צורך למיין את המטבעות לפי סוגים, ולהפריד את המטבעות שאינם בשימוש יותר.
דובר הבנק, שנטאנו נאוגי, אמר: "לא משנה לנו האם הבא בשערינו הוא קבצן או מיליארדר- דלתינו פתוחה לקבל את כולם".
הגברת דאס קיבלה המלצה מהמשטרה המקומית להפקיד את כספה בבנק, מכיוון שהם חששו שכספה ייגנב. היא לא ידעה שאת המטבעות ההודיים הישנים גונבים, בזמן האחרון, בתדירות גבוהה הרבה יותר, מכיוון שלוקחים אותם, מתיכים אותם, והופכים אותם לסכיני גילוח- הנמכרים במחיר של פי 7 מערכם כמטבעות. כתוצאה מכך, נגרם מחסור חמור בדרום הודו במטבעות, והממשלה נאלצה להוריד את כמויות המתכת בכל מטבע, על מנת להפוך אותם לפחות אטרקטיביים לגנבים.
לאקסמי דאס מספרת שלקח לה מעל 40 שנים לאסוף את כל המטבעות הללו. היא החלה את דרכה כקבצנית ברחובות לאחר שלקתה במחלת שיתוק הילדים, פוליו, בהיותה ילדה בהודו.
"שמרתי לימים שבהם לא אוכל עוד להמשיך לקבץ נדבות", היא סיפרה. "ידעתי שיום אחד אני אהיה מבוגרת מידי ועם מחלות שונות, ולכן חסכתי מעצמי בשביל שתהיה לי פנסיה". כעת, פירות עבודתה מקיבוץ נדבות בצומת דרכים סואנת בצפון כלכותה משמשים למחייתה.
"ניתן להפוך אותה למודל חיקוי על מנת לעודד אנשים להתחיל לחסוך", אמר מר הלדר, מנהל הבנק המרכזי בהודו. "מאמציה מראים שניתן לחסוך גם אם מרוויחים מעט מאוד".
מר הלדר אמר שלגברת דאס יש כעת חשבון בנק, וכל מי שרוצה לעזור לה יכול להעביר צ'קים על שמה או העברות בנקאיות לסניפו, והם יעבירו את הכספים לחשבונה.
כמה אנשים פנו לאתר החדשות של ה-BBC והציעו את עזרתם הכספית לגברת לאחר שהסיפור פורסם בראשית השבוע. הגברת דאס החלה לקבץ נדבות בגיל 16, ושמרה על המטבעות אותם חסכה בדלי ברזל בביתה הדל.
בסך הכל, במשך כל השנים היא הצליחה לחסוך ארבעה דליים של מטבעות מכל מיני סוגים. חלק מן המטבעות מתוארכים לשנת 1961, אבל פקידי הבנק מסרו כי הם יקבלו את המטבעות הללו כאילו היו עדיין נסחרים בשוק.
כל צוות הבנק נאסף ועזר לספור את המטבעות הרבים שהביאה הגברת דאס במשך שלושה ימים. הם סיפרו כי הייתה זו מלאכה קשה גם מכיוון שהם רגילים לספור שטרות נייר, וגם בגלל שהיה צורך למיין את המטבעות לפי סוגים, ולהפריד את המטבעות שאינם בשימוש יותר.
דובר הבנק, שנטאנו נאוגי, אמר: "לא משנה לנו האם הבא בשערינו הוא קבצן או מיליארדר- דלתינו פתוחה לקבל את כולם".
הגברת דאס קיבלה המלצה מהמשטרה המקומית להפקיד את כספה בבנק, מכיוון שהם חששו שכספה ייגנב. היא לא ידעה שאת המטבעות ההודיים הישנים גונבים, בזמן האחרון, בתדירות גבוהה הרבה יותר, מכיוון שלוקחים אותם, מתיכים אותם, והופכים אותם לסכיני גילוח- הנמכרים במחיר של פי 7 מערכם כמטבעות. כתוצאה מכך, נגרם מחסור חמור בדרום הודו במטבעות, והממשלה נאלצה להוריד את כמויות המתכת בכל מטבע, על מנת להפוך אותם לפחות אטרקטיביים לגנבים.