חיים רוסו, יו"ר ועדת החינוך של התאחדות התעשיינים ומנכ"ל אל-אופ המליץ היום לועדת החינוך של הכנסת שדנה בנושא החינוך הטכנולוגי, להקים ועדה מיוחדת לקידום החינוך הטכנולוגי-מקצועי בישראל. בוועדה יהיו נציגים ממשרד החינוך, משרד התמ"ת, משרד הרווחה, האקדמיה, התעשייה, רשתות החינוך הטכנולוגי, ארגוני העובדים וארגוני המעסיקים.
רוסו ציין, כי ועדה זו תגדיר, בין השאר, מקצועות טכנולוגיים הרלבנטיים לתעסוקה, תגדיר תכני לימוד ושיטות לימוד רלבנטיים ועוד.
רוסו המליץ לחברי ועדת החינוך של הכנסת לפעול להגדלה משמעותית של היקפי המגמות הטכנולוגיות ובתי הספר הטכנולוגיים מקצועיים, ובתוך כך להגדיל את התוכנית הייחודית שמובילה התאחדות התעשיינים, בשיתוף משרד החינוך, רשתות החינוך וצה"ל (תוכנית טו"ב - טכנאי ובגרות), מ-30 כיתות המשתתפות היום בתוכנית בכיתות ט', ל-100 כיתות - 2,500 בוגרים בשנה; לפעול לכך שתהיה חובה, החל מבתי הספר היסודיים, ללמוד הבנת טכנולוגיה ותהליכי פיתוח; לגרום לכך שההשקעות בציוד טכנולוגי בבתי הספר יגדלו בצורה מאסיבית, כולל הקמת מרכזים מקצועיים שישרתו גם מבוגרים ויופעלו לכל אורך היום.
רוסו המליץ בפני חברי ועדת החינוך גם לתמרץ מורים לעסוק במקצועות טכנולוגיים, תוך הענקת שכר גבוה יותר, ועריכת השתלמויות למורים במפעלי התעשייה במסגרת שנת השבתון של המורים; לתמרץ תלמידים ללמוד מקצועות טכנולוגיים, זאת ע"י הוספת שנה ללימודי הנדסאים והענקת תואר B.A בניהול הנדסי-טכנולוגי, מתן קדימות לקבלה לפקולטות להנדסה לבוגרי מגמות טכנולוגיות ועוד.
רוסו סבור, כי המעסיקים צריכים אף הם לגלות מעורבות גדולה יותר בכל הקשור לחינוך הטכנולוגי - בהגדרת צרכים, הגדרת תוכניות לימוד, הפעלת התוכניות, כולל מתן הרצאות וסיוע בפרויקטי גמר, וכן סיוע לתלמידים בהתנסות בעבודה בתעשייה.
יצויין כי מתוך דו"ח הביניים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מתברר כי בעוד שהיקפי החינוך הטכנולוגי בחו"ל הם גבוהים - בבריטניה - 72%, בגרמניה - כ-60%; בהולנד - כ-70%; בפינלנד- כ-40%; בנורבגיה- 55.5%; ובשוויץ - כ-69% - הרי בישראל כ-37% מכלל תלמידי החטיבה העליונה- לומדים חינוך טכנולוגי-מקצועי, (זאת לעומת כ-52% בסוף שנות ה-70).
עוד מתברר כי ב-4 השנים האחרונות (בשנים 2007-2003) חל קיצוץ מתמשך בתקציב החינוך הטכנולוגי - והתקציב שבוצע בשנת 2007, נמוך בכ-35% לעומת התקציב המקביל בשנת 2003.
רוסו ציין, כי ועדה זו תגדיר, בין השאר, מקצועות טכנולוגיים הרלבנטיים לתעסוקה, תגדיר תכני לימוד ושיטות לימוד רלבנטיים ועוד.
רוסו המליץ לחברי ועדת החינוך של הכנסת לפעול להגדלה משמעותית של היקפי המגמות הטכנולוגיות ובתי הספר הטכנולוגיים מקצועיים, ובתוך כך להגדיל את התוכנית הייחודית שמובילה התאחדות התעשיינים, בשיתוף משרד החינוך, רשתות החינוך וצה"ל (תוכנית טו"ב - טכנאי ובגרות), מ-30 כיתות המשתתפות היום בתוכנית בכיתות ט', ל-100 כיתות - 2,500 בוגרים בשנה; לפעול לכך שתהיה חובה, החל מבתי הספר היסודיים, ללמוד הבנת טכנולוגיה ותהליכי פיתוח; לגרום לכך שההשקעות בציוד טכנולוגי בבתי הספר יגדלו בצורה מאסיבית, כולל הקמת מרכזים מקצועיים שישרתו גם מבוגרים ויופעלו לכל אורך היום.
רוסו המליץ בפני חברי ועדת החינוך גם לתמרץ מורים לעסוק במקצועות טכנולוגיים, תוך הענקת שכר גבוה יותר, ועריכת השתלמויות למורים במפעלי התעשייה במסגרת שנת השבתון של המורים; לתמרץ תלמידים ללמוד מקצועות טכנולוגיים, זאת ע"י הוספת שנה ללימודי הנדסאים והענקת תואר B.A בניהול הנדסי-טכנולוגי, מתן קדימות לקבלה לפקולטות להנדסה לבוגרי מגמות טכנולוגיות ועוד.
רוסו סבור, כי המעסיקים צריכים אף הם לגלות מעורבות גדולה יותר בכל הקשור לחינוך הטכנולוגי - בהגדרת צרכים, הגדרת תוכניות לימוד, הפעלת התוכניות, כולל מתן הרצאות וסיוע בפרויקטי גמר, וכן סיוע לתלמידים בהתנסות בעבודה בתעשייה.
יצויין כי מתוך דו"ח הביניים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מתברר כי בעוד שהיקפי החינוך הטכנולוגי בחו"ל הם גבוהים - בבריטניה - 72%, בגרמניה - כ-60%; בהולנד - כ-70%; בפינלנד- כ-40%; בנורבגיה- 55.5%; ובשוויץ - כ-69% - הרי בישראל כ-37% מכלל תלמידי החטיבה העליונה- לומדים חינוך טכנולוגי-מקצועי, (זאת לעומת כ-52% בסוף שנות ה-70).
עוד מתברר כי ב-4 השנים האחרונות (בשנים 2007-2003) חל קיצוץ מתמשך בתקציב החינוך הטכנולוגי - והתקציב שבוצע בשנת 2007, נמוך בכ-35% לעומת התקציב המקביל בשנת 2003.