עברה בקריאה טרומית הצעת חוק של ח"כ דב חנין וח"כ הרב מיכאל מלכיאור להתייעלות אנרגיה במוסדות ציבור.
הצעת החוק החדשה תחייב מוסדות ציבור ברחבי הארץ לשורה של צעדי התייעלות:
- וסתי החימום והקירור של המזגנים יוגבלו ל- 24 מעלות בקיץ ו 25 מעלות בחורף.
- כיבוי מחשבים וציוד חשמלי לא חיוני יחוייב על פי חוק.
- בכל מוסדות הציבור יותקנו נורות חסכוניות.
- ימונה אחראי התייעלות אנרגיה כפוף לשר התשתיות אשר יציב יעדי התייעלות ויוודא את העמידה בהם.
- לא יבנה מבנה ציבור שלא יהיה בניין ירוק.
עוד מציע החוק מנגנון שמטרתו לתמרץ את יישומו כי חלק מהכספים שיחסכו יועברו חזרה למיתקן הציבורי. עוד קובע החוק מנגנון משמעתי אשר יפעל נגד מוסדות הציבור שלא יתייעלו בהתאם לחוק.
ח"כ הרב מיכאל מלכיאור אמר כי "ב- 20 השנים האחרונות צריכת החשמל בישראל הכפילה את עצמה כאשר קצב הגידול של השימוש בחשמל במגזר הציבורי הוא הגדול ביותר. בכוחנו כחברי כנסת למנוע את בזבוז משאביה של מדינת ישראל. אין שום סיבה מדוע לא כל עובד ציבור יכבה את המחשב כאשר הוא הולך בסוף העבודה, יותקנו טיימרים לכיבוי האורות בשלל משרדי הממשלה ויוגבלו הטמפרטורות במזגנים לטווחים מקובלים. אני מאמין כי הצעת החוק היא צעד חשוב למען חיסכון באנרגיה והיענות לאתגר העולמי של עצירת ההתחממות הגלובלית".
בדברי ההסבר לחוק נכתב כי "הגידול החריג של צריכת החשמל במוסדות ציבור היה הגורם המרכזי בהיווצרות שיא בביקוש לחשמל בקיץ. אם יימשך הגידול בצריכת החשמל, אותו מובילים מוסדות הציבור, באותו קצב כפי שהיה בעבר, בעוד 20 שנים תגדל צריכת החשמל פי 4, ויחד איתה תגדל כמות המזהמים הכרוכים ביצור חשמל. כיום, ההוצאה על צריכת החשמל במוסדות ציבור עולה על 2 מיליארד ש"ח מדי שנה".
מטרת החוק היא לרסן את הגידול החד בצריכת האנרגיה במוסדות ציבור עד לכדי 30% מערכן ההתחלתי, וכתוצאה מכך, להקטין את ההשקעה הדרושה בפיתוח של משק האנרגיה, הקטנת זיהום האוויר והקרקע, צימצום הוצאות הממשלה, ואף צימצום תלותה של ישראל באנרגיה מיובאת".
הצעת החוק החדשה תחייב מוסדות ציבור ברחבי הארץ לשורה של צעדי התייעלות:
- וסתי החימום והקירור של המזגנים יוגבלו ל- 24 מעלות בקיץ ו 25 מעלות בחורף.
- כיבוי מחשבים וציוד חשמלי לא חיוני יחוייב על פי חוק.
- בכל מוסדות הציבור יותקנו נורות חסכוניות.
- ימונה אחראי התייעלות אנרגיה כפוף לשר התשתיות אשר יציב יעדי התייעלות ויוודא את העמידה בהם.
- לא יבנה מבנה ציבור שלא יהיה בניין ירוק.
עוד מציע החוק מנגנון שמטרתו לתמרץ את יישומו כי חלק מהכספים שיחסכו יועברו חזרה למיתקן הציבורי. עוד קובע החוק מנגנון משמעתי אשר יפעל נגד מוסדות הציבור שלא יתייעלו בהתאם לחוק.
ח"כ הרב מיכאל מלכיאור אמר כי "ב- 20 השנים האחרונות צריכת החשמל בישראל הכפילה את עצמה כאשר קצב הגידול של השימוש בחשמל במגזר הציבורי הוא הגדול ביותר. בכוחנו כחברי כנסת למנוע את בזבוז משאביה של מדינת ישראל. אין שום סיבה מדוע לא כל עובד ציבור יכבה את המחשב כאשר הוא הולך בסוף העבודה, יותקנו טיימרים לכיבוי האורות בשלל משרדי הממשלה ויוגבלו הטמפרטורות במזגנים לטווחים מקובלים. אני מאמין כי הצעת החוק היא צעד חשוב למען חיסכון באנרגיה והיענות לאתגר העולמי של עצירת ההתחממות הגלובלית".
בדברי ההסבר לחוק נכתב כי "הגידול החריג של צריכת החשמל במוסדות ציבור היה הגורם המרכזי בהיווצרות שיא בביקוש לחשמל בקיץ. אם יימשך הגידול בצריכת החשמל, אותו מובילים מוסדות הציבור, באותו קצב כפי שהיה בעבר, בעוד 20 שנים תגדל צריכת החשמל פי 4, ויחד איתה תגדל כמות המזהמים הכרוכים ביצור חשמל. כיום, ההוצאה על צריכת החשמל במוסדות ציבור עולה על 2 מיליארד ש"ח מדי שנה".
מטרת החוק היא לרסן את הגידול החד בצריכת האנרגיה במוסדות ציבור עד לכדי 30% מערכן ההתחלתי, וכתוצאה מכך, להקטין את ההשקעה הדרושה בפיתוח של משק האנרגיה, הקטנת זיהום האוויר והקרקע, צימצום הוצאות הממשלה, ואף צימצום תלותה של ישראל באנרגיה מיובאת".