"לא הכל משפט פלילי, שכן המדינה לא יכולה להתקיים כך. אין מושג כזה כמו 'חזקת חפות' במרחב הציבורי", כך אמרה שופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר בכנס בנושא שחיתות ציבורית שנערך באוניברסיטת חיפה.
"הרמה המשפטית מחייבת בחינה של הראיות. ההרשעה מגיעה רק בתנאי של ודאות מעבר לכל ספק, אולם ברמה הציבורית צריכות לפעול נורמות אחרות", אמרה השופטת בדימוס דורנר.
"לעתים נעשה מעשה אסור כלשהו, כשברור לכולם שהמעשה נעשה , אולם על פי הנורמות של המשפט הפלילי לא ניתן להוכיח כוונה פלילית ולכן אי אפשר להרשיע. אולם, המעשה האסור בכל זאת נעשה והנורמה הציבורית לא יכולה לעבור על כך בשקט", קבעה.
עוד הוסיפה – מבלי לנקוב בשמות - כי ישנם אנשי ציבור שמשמיעים ביקורת על "המשפטיזציה" של בית המשפט העליון ועל כך שבתי המשפט מתערבים מעבר לסמכותם, אולם ברגע שזה מגיע לפן הפלילי הם משנים את עמדתם וטוענים כי כל עוד בית המשפט לא הרשיע אותם אזי עומדת להם חזקת החפות ולכן הביקורת נגדם לא הוגנת. לדבריה, תפקידו של הציבור לבוא חשבון במקרים כאלה, שבהם איש הציבור לא הורשע אולם ברור שביצע מעשה לא נורמטיבי.
על אף העובדה שהשופטת בדימוס דורנר לא התייחסה למקרים ספציפיים בדבריה, הרי שבדוגמא אחת לא נמנעה מלנקוב בשמות. "בית המשפט הרשיע את רמון, אך בסופו של דבר השופטים החליטו לא לקבוע קלון מטעמים טכניים משפטיים. אני לא אומרת שהוא היה צריך להיעלם לשבע שנים, אפילו לא לשנתיים, אבל הוא לא חיכה אפילו שבוע. אפשר לומר שהיישר מהכלא – כי עבודות שרות שקולות למאסר – הוא חזר לתפקיד נחשב יותר", הסבירה דורנר.
לדבריה של דורנר, עוד לפני שמונה לשר המשפטים, עבר פרידמן על החוק כאשר פרסם טור פרשנות ב"ידיעות אחרונות" לאחר הכרעת הדין במשפט רמון. החוק אוסר על התייחסות תקשורתית לפני מתן גזר הדין, הסבירה דורנר והדגישה: "אני לא אומרת שהוא היה צריך להיכנס לכלא או שהיה צריך להעמיד אותו לדין, אבל הוא עבר על החוק".