המועצה האזורית מטה בנימין הוציאה לאור חוברת כיס תחת הכותרת "מגרון - כל מה שלא ידעת". בחוברת מופרכות טענות 'שלום עכשיו' כנגד היישוב אחת לאחת. בחוברת תוכלו למצוא תשובות לשאלות: האם מדובר במאחז בלתי חוקי? של מי הקרקע באמת? למה 'שלום עכשיו' פנו לבג"ץ? ועוד.
"לפני כשנתיים הגישה תנועת 'שלום עכשיו' עתירה לבג"ץ בה היא דורשת משר הביטחון לפנות את מגרון. בתשובתה לבג"ץ הודיעה המדינה כי היא מסכימה שהקרקע פלשתינית פרטית, וכי אכן בכוונתה לפנות את מגרון עד אוגוסט 2008 , אלא אם כן תגיע להסכם עם המתיישבים על העתקה למקום אחר. זכותנו המוסרית וההיסטורית על אדמת מגרון הינה מוחלטת. טענות 'שלום עכשיו' מופרכות בחוברת זו", בהצהרה זו נפתחת החוברת והיא אכן לא מאכזבת.
החוברת נפתחת בהסבר הסטורי על השיבה מהגלות, על זכותנו הדתית וההסטורית על הארץ, על שחרור ירושלים, יהודה ושומרון, הגולן וסיני. "חזרנו הביתה. כבנים השבים לגבולם. וככאלה התחלנו להפריח את ההרים ששממו מיהודים. בנינו יישובים גדולים וקטנים, שכונות ומאחזים. והארץ נענתה לבניה, פרחה ונתנה פירותיה", נכתב בחוברת, "גם הקמת מגרון הייתה חלק בלתי נפרד מהחזון הציוני של תחיית האומה, ומתוך כך של גאולת האדמה, של התיישבות וביטחון. ההתיישבות ביהודה ושומרון, ומגרון בתוכה".
של מי האדמה?
בחוברת מסבירה המועצה כי "הקרקע שעליה נבנה מגרון לפני תשע שנים הייתה מאז ומעולם קרקע פנויה וטרשית. תצלומי אוויר לאורך השנים מוכיחים זאת. לא במקרה בחרו מקימי מגרון את המיקום הזה. הם התרחקו במודע מחלקות מעובדות המפרנסות את בעליה".
הם מציינים כי "ישנם לא מעט מסמכים רשמיים של מדינת ישראל שבהם נכתב במפורש שמדובר ב'אדמת נפקדים' המנוהלת על ידי הממונה על הרכוש הנטוש". ומדגישים כי במשך תשע שנות פריחתו של מגרון, אף ערבי לא הגיש תלונה על גזילת אדמתו.
אז מהיכן הגיעה עתירתה של של 'שלום עכשיו'? בחוברת מבהירה המועצה כי "רק אנשי 'שלום עכשיו' שמחפשים כל דרך להתנכל ולהרוס את ההתיישבות, הצליחו למצוא ברשומות המתבססות על חלוקה פיקטיבית של המלך הירדני למוכתרים ממקורביו בשנות ה־ 60 - שמות הרשומים כבעלי הקרקע. אך כאשר אנשי מגרון נפגשו עם אותם הרשומים כבעלי הקרקעות, כדי לרכוש מהם את הקרקע בכסף מלא, אותם ערבים הופתעו לחלוטין. הם מעולם לא ראו עצמם כבעלי הקרקע, וודאי שלא כנגזלים, ועתה התנהגו כמקבלים מתנה".
מה לסכסוך קרקעות ולבג"צ?
בחוברת מסבירה המועצה כי "עתירת שלום עכשיו במגרון בדומה לעתירה כנגד הבתים בעפרה, מתבססת על הטענה שאנשי מגרון יושבים על אדמות פרטיות". לדברי המועצה, "אם אכן מדובר כאן בסכסוך קרקעות, מדוע פנו לבג"ץ ולא למשטרה ולבית משפט שלום, אשר בסמכותו לדון בפלישה לקרקע פרטית? האם נעשה הדבר בתום לב?".
עוד נכתב כי "לתושבי מגרון אין ספק, אילו היה הדיון מתקיים בבית משפט רגיל, האמת הייתה יוצאת לאור ...עקיפת ההליך המסודר וקפיצה אל בית המשפט העליון, שאינו יורד לפרטים ושראייתו את הדברים מתבססת על הנחה שאנו פולשים ולא בנים השבים הביתה, היא עוול כלפי תושבי מגרון".
מאחז בלתי חוקי - האומנם?
"מגרון לא הוקם במקום שבו הוקם במקרה", הם מציינים בחוברת, "זוהי גבעה השולטת על הציר הראשי בבנימין, כביש 60 , והימצאותה במקום זה ללא ספק מונעת פיגועים. יש לה חשיבות אסטרטגית הן בטחונית והן התיישבותית. בכירי הצבא התבטאו בעבר, שאם יפונה מגרון, הם יקימו במקום מאחז צבאי. גם ממשלות ישראל בעבר הבינו זאת. אריאל שרון הגדיר את מגרון כ'מאחז אסטרטגי' שלא יפונה בשום מקרה".
עוד הם מציינים כי "בשנת 1999 החטיבה להתיישבות הגישה תכנית להקמת מרכז חירום אזורי. מאז סייעו משרדי ההמשלה בתכנון, מימון ופיתוח המקום. תכנית מתאר ל 500- יחידות דיור תוכננה ביוזמת משרד השיכון. הלזאת ייקרא "מאחז בלתי חוקי"?
לסיום הם כותבים כי "מאז בג"ץ 'שלום עכשיו' שבו התחייבה המדינה לפנות את מגרון אם לא תגיע להסכמה על העתקת המקום, שוקד עוזר השר לענייני התיישבות על הצעות להעתקת מגרון. הקמנו כאן את מגרון כדי להישאר בה לתמיד. לא נסכים ולא נהיה שותפים למהלך של הרס וגירוש, גם אם הוא עטוף במילים מכובסות".
"לפני כשנתיים הגישה תנועת 'שלום עכשיו' עתירה לבג"ץ בה היא דורשת משר הביטחון לפנות את מגרון. בתשובתה לבג"ץ הודיעה המדינה כי היא מסכימה שהקרקע פלשתינית פרטית, וכי אכן בכוונתה לפנות את מגרון עד אוגוסט 2008 , אלא אם כן תגיע להסכם עם המתיישבים על העתקה למקום אחר. זכותנו המוסרית וההיסטורית על אדמת מגרון הינה מוחלטת. טענות 'שלום עכשיו' מופרכות בחוברת זו", בהצהרה זו נפתחת החוברת והיא אכן לא מאכזבת.
החוברת נפתחת בהסבר הסטורי על השיבה מהגלות, על זכותנו הדתית וההסטורית על הארץ, על שחרור ירושלים, יהודה ושומרון, הגולן וסיני. "חזרנו הביתה. כבנים השבים לגבולם. וככאלה התחלנו להפריח את ההרים ששממו מיהודים. בנינו יישובים גדולים וקטנים, שכונות ומאחזים. והארץ נענתה לבניה, פרחה ונתנה פירותיה", נכתב בחוברת, "גם הקמת מגרון הייתה חלק בלתי נפרד מהחזון הציוני של תחיית האומה, ומתוך כך של גאולת האדמה, של התיישבות וביטחון. ההתיישבות ביהודה ושומרון, ומגרון בתוכה".
של מי האדמה?
בחוברת מסבירה המועצה כי "הקרקע שעליה נבנה מגרון לפני תשע שנים הייתה מאז ומעולם קרקע פנויה וטרשית. תצלומי אוויר לאורך השנים מוכיחים זאת. לא במקרה בחרו מקימי מגרון את המיקום הזה. הם התרחקו במודע מחלקות מעובדות המפרנסות את בעליה".
הם מציינים כי "ישנם לא מעט מסמכים רשמיים של מדינת ישראל שבהם נכתב במפורש שמדובר ב'אדמת נפקדים' המנוהלת על ידי הממונה על הרכוש הנטוש". ומדגישים כי במשך תשע שנות פריחתו של מגרון, אף ערבי לא הגיש תלונה על גזילת אדמתו.
אז מהיכן הגיעה עתירתה של של 'שלום עכשיו'? בחוברת מבהירה המועצה כי "רק אנשי 'שלום עכשיו' שמחפשים כל דרך להתנכל ולהרוס את ההתיישבות, הצליחו למצוא ברשומות המתבססות על חלוקה פיקטיבית של המלך הירדני למוכתרים ממקורביו בשנות ה־ 60 - שמות הרשומים כבעלי הקרקע. אך כאשר אנשי מגרון נפגשו עם אותם הרשומים כבעלי הקרקעות, כדי לרכוש מהם את הקרקע בכסף מלא, אותם ערבים הופתעו לחלוטין. הם מעולם לא ראו עצמם כבעלי הקרקע, וודאי שלא כנגזלים, ועתה התנהגו כמקבלים מתנה".
מה לסכסוך קרקעות ולבג"צ?
בחוברת מסבירה המועצה כי "עתירת שלום עכשיו במגרון בדומה לעתירה כנגד הבתים בעפרה, מתבססת על הטענה שאנשי מגרון יושבים על אדמות פרטיות". לדברי המועצה, "אם אכן מדובר כאן בסכסוך קרקעות, מדוע פנו לבג"ץ ולא למשטרה ולבית משפט שלום, אשר בסמכותו לדון בפלישה לקרקע פרטית? האם נעשה הדבר בתום לב?".
עוד נכתב כי "לתושבי מגרון אין ספק, אילו היה הדיון מתקיים בבית משפט רגיל, האמת הייתה יוצאת לאור ...עקיפת ההליך המסודר וקפיצה אל בית המשפט העליון, שאינו יורד לפרטים ושראייתו את הדברים מתבססת על הנחה שאנו פולשים ולא בנים השבים הביתה, היא עוול כלפי תושבי מגרון".
מאחז בלתי חוקי - האומנם?
"מגרון לא הוקם במקום שבו הוקם במקרה", הם מציינים בחוברת, "זוהי גבעה השולטת על הציר הראשי בבנימין, כביש 60 , והימצאותה במקום זה ללא ספק מונעת פיגועים. יש לה חשיבות אסטרטגית הן בטחונית והן התיישבותית. בכירי הצבא התבטאו בעבר, שאם יפונה מגרון, הם יקימו במקום מאחז צבאי. גם ממשלות ישראל בעבר הבינו זאת. אריאל שרון הגדיר את מגרון כ'מאחז אסטרטגי' שלא יפונה בשום מקרה".
עוד הם מציינים כי "בשנת 1999 החטיבה להתיישבות הגישה תכנית להקמת מרכז חירום אזורי. מאז סייעו משרדי ההמשלה בתכנון, מימון ופיתוח המקום. תכנית מתאר ל 500- יחידות דיור תוכננה ביוזמת משרד השיכון. הלזאת ייקרא "מאחז בלתי חוקי"?
לסיום הם כותבים כי "מאז בג"ץ 'שלום עכשיו' שבו התחייבה המדינה לפנות את מגרון אם לא תגיע להסכמה על העתקת המקום, שוקד עוזר השר לענייני התיישבות על הצעות להעתקת מגרון. הקמנו כאן את מגרון כדי להישאר בה לתמיד. לא נסכים ולא נהיה שותפים למהלך של הרס וגירוש, גם אם הוא עטוף במילים מכובסות".