מפגש חירום בנושא משבר ההשכלה הגבוהה התנהל היום (ד') במשכן הכנסת, בו השתתפו חברי כנסת מסיעת קדימה, נשיאי האוניברסיטאות ויו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב.
פרופ' מנחם מגידור, יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה) ונשיא האוניברסיטה העברית בירושלים, פתח את הישיבה באומרו כי למערכת ההשכלה הגבוהה חשיבות עצומה לקיומה ולעתידה של מדינת ישראל ולכן המשבר החריף בו היא נמצאת מסכן את עתידה של המדינה. "זוהי אחת התקופות הגרועות ביותר למערכת ההשכלה הגבוהה. אין שום סקטור ציבורי שהתייעל כפי שהתייעלה מערכת ההשכלה הגבוהה בשנים האחרונות", ציין פרופ' מגידור והוסיף כי "במקביל להתייעלות זו הורגשה ירידה דרסטית באיכות ההוראה, צמצום בכמות המעבדות, היעדר השקעה בתשתית מחקרית ובעיקר אי גיוס של סגל צעיר לאוניברסיטאות".
בהקשר להיבט התקציבי של משבר זה, ציין פרופ' מגידור כי "בחמש השנים האחרונות עברה מערכת ההשכלה הגבוהה סדרת קיצוצים – ובפועל 16 סבבי קיצוץ תקציבי - ומכאן שהיכולת לתכנן את פעילות האוניברסיטאות נעלמה לחלוטין מהמערכת". "על כל אלה", הוסיף, "מתמודדת המערכת עם ניסיונות חוזרים ונשנים להתערבות ולרגולציה באופן שאינו מתיישב לחלוטין עם החופש האקדמי. ללא שינוי מיידי ברגע זה, יהיה זה חסר אחריות לפתוח את שנת הלימודים הבאה", סיים פרופ' מגידור את דבריו.
פרופ' צבי גליל, נשיא אוניברסיטת תל אביב, הדגיש בדבריו כי "מה שנעשה במערכת ההשכלה הגבוהה הינו פשע כנגד מדינת ישראל – קיצוץ תקציבי של למעלה מ-20% בתקציבי ההשכלה הגבוהה לא נעשה באף אחת מהמדינות המערביות. המערכת זקוקה להצלה מאחר ואנו נמצאים על פי התהום והמערכת עשויה למצוא את עצמה בקריסה".
"אוניברסיטאות המחקר בישראל הינן מהמעלה הראשונה בעולם ונמצאות עתה בין ה-150 הטובות בעולם - עם תקצוב נכון הן יכולות להיות בין 50 האוניברסיטאות המובילות בעולם", סיים פרופ' גליל.
פרופ' יצחק אפלויג, נשיא הטכניון, ציין בדבריו "כי לאור הקיצוצים נמצא היום הטכניון במצבת חברי הסגל כפי שהייתה בשנות ה-70', כשמספר הסטודנטים היה כ-50% מזה של היום. "המשמעות של עובדה זו ברורה וחמורה, מבחינת אי היכולת לשמור על איכות ההוראה וקידום המחקר", אמר.
"התוצאה המיידית של קיצוצים אלה היא עצירה כמעט מוחלטת של גיוס חוקרים חדשים. אנו משאירים בחו"ל חוקרים ישראליים מעולים - רבים מבקשים לחזור ולהשתלב בטכניון, כמו גם באוניברסיטאות אחרות. הלב נקרע, כשאין מה להציע לחוקרים אלה בארץ. המשמעות הכוללת של אי גיוס חוקרים חדשים היא שהאוניברסיטאות אינן מתחדשות", הוסיף פרופ' אפלויג.
את דבריו סיים פרופ' אפלויג בהתייחסו לאווירה הציבורית הרווחת לאחרונה בהתייחס להשכלה הגבוהה. "העליהום על מערכת ההשכלה הגבוהה גורם לרבים מהצעירים להתלבטות האם מדינת ישראל היא המקום הראוי בו ניתן להתפתח", אמר פרופ' אפלויג. "ברחבי העולם, הולכים וגדלים המשאבים התקציביים המושקעים בקידום ההשכלה הגבוהה ומחקר. באירופה מקודמת עתה תכנית באמצעותה יוקצו 50 מיליארד יורו, על פני 7 שנים, בנוסף לתשתית האקדמית הקיימת, לפיתוח פעילויות מחקר ופיתוח מתוך הבנה בחשיבות פעילות זו ובערכה העצום".
"לאוניברסיטאות המחקר בישראל יש עדיין פוטנציאל אדיר. באם לא נשכיל למצוא את הדרך לשיקום מיידי", סיים פרופ' אפלויג "נידרש לשנות דור על מנת להחזירה למצוינות אקדמית ומחקרית".