בית המשפט העליון קבע היום בפסק דין בערעור של בנק הפועלים, כי הנזקים שנגרמו לסניפי הבנק במהומות אוקטובר 2000 במגזר הערבי, אינם מסווגים כנזקי פעולות איבה ולפיכך אינם מכוסים ע"י 'מס רכוש'.
"מדובר אפוא בסיטואציה מורכבת, רבת רבדים, ואך מובן שלא ניתן לעמוד על מניעיהם המדויקים של כל אלו שנטלו חלק באירועים או על המאפיינים הדומיננטיים בכל אירוע אלים במסגרת המהומות שפרצו", כתב סגן הנשיא השופט רבלין בפסק דינו.
המשנה לנשיאה, אליעזר ריבלין, כתב "בבואנו לבחון אם המקרה נופל לגדר "פעולת איבה" עלינו לשקול את מכלול המאפיינים של האירועים ואת הנסיבות הרלבנטיות. אירועי אוקטובר 2000 נחקרו ונדונו על-ידי ועדת החקירה הממלכתית לבירור התנגשויות בין כוחות הביטחון לבין אזרחים ישראלים באוקטובר 2000 בראשותו של השופט (בדימוס) אור (להלן: הועדה). הועדה תיארה בדוח שהוציאה את חומרת המהומות 
כפי שעולה מדוח הועדה, האירועים באו על רקע תחושות קיפוח קשות שהצטברו בקרב הציבור הערבי לאורך שנים
שהתרחשו בחודש אוקטובר 2000 אשר בהן נטלו חלק אלפים ואשר במהלכן ננקטו פעולות אלימות נגד אזרחים ונגד אנשי כוחות הביטחון. אירועים אלה, כך ציינה הועדה, נתפסו כ"אינתיפאדה" החורגת באופייה מהפרות סדר מקומיות. ברם, יש לאירועים מאפיינים נוספים. כפי שעולה מדוח הועדה, האירועים באו על רקע תחושות קיפוח קשות שהצטברו בקרב הציבור הערבי לאורך שנים. לפי הדוח, תחושות אלה נבעו, בין היתר, ממדיניות עקבית של אפליה והזנחה. רגשות אלה הן נחלת חלקו של מי שרואה עצמו חלק מן המדינה ולא עוין לה".
עוד נכתב כי "מדובר אפוא בסיטואציה מורכבת, רבת רבדים, ואך מובן שלא ניתן לעמוד על מניעיהם המדויקים של כל אלו שנטלו חלק באירועים או על המאפיינים הדומיננטיים בכל אירוע אלים במסגרת המהומות שפרצו. אכן, נראה כי מרכיב משמעותי היה מחאתו של הציבור הערבי על מקומו ומעמדו במסגרת המדינה, להבדיל, למשל, מקריאת תיגר על עצם קיומה או על ריבונותה. זו, כך נראה, היתה גם תפישתן של רשויות המדינה עצמן כפי שבאה לידי ביטוי בעמדת המשיב. בנסיבות אלה לא ראינו לנכון לשנות מן המסקנה שנקבעה על-ידי המשיב, לאמור: כי אין המדובר, במקרה זה, ב"פעולת איבה" לצורך החוק".