השבוע אושר בכנסת חוק הישיבות הקטנות שמשמעותו המשך התקצוב ללא יכולת התערבות של בג"ץ, למרות שבישיבות אלו אין לומדים מקצועות חול, המכונים "תוכנית הליבה".
כזכור, בג"ץ הורה להפסיק את תקצובם של הישיבות הקטנות בעקבות עתירות שהוגשו מכיוון שבישיבות אין מלמדים לימודי חול אלא לימודי תורה בלבד. לאחר דיונים רבים הונחה הצעת חוק שתאפשר את המשך תקצוב הישיבות, בידי משרד החינוך וחברי כנסת מיהדות התורה ומש"ס.
לאחר שהצעת החוק עברה במליאת הכנסת בקריאה הטרומית ובתמיכת ראש הממשלה שהצביע בעדה, הועלה חשש בקרב רבני הציבור החרדי מהכללתו בחוק חינוך ממלכתי, וכן מהאפשרות הקבועה בחוק לפיה מוסד שיבקש ללמד לימודי חול יזכה בתקצוב גבוה יותר, מה שעלול לגרום להכנסת לימודי חול לישיבות הקטנות, ממנו חוששים הרבנים.
לכן שונה החוק לחוק עצמאי ללא הכנסת לימודי חול, כ"חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים", ועלה השבוע (ד') לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת, לאחר שהונחה ביום שלישי בלילה על שולחן הכנסת לאחר אישור הרבנים ומשרד החינוך. קוריוז מעניין מאותה ישיבה ביום שלישי הוא נאומים חסרי קשר מטעם חברי הכנסת החרדיים שנועדו למשוך את ישיבת הכנסת כדי שלא תנעל, ויוכלו להניח את ההצעה לאחר דיונים מרתוניים בין הרבנים לאנשי משרד החינוך, כדי להביאה להצבעה ביום למחרת.
עיקרי החוק החדש הוא כי החרדים יוכלו כ"קבוצה תרבותית ייחודית", כדברי החוק, להפעיל מוסדות חינוך על-יסודיים, ללא לימודי חול, תוך תקצוב של הרשויות המקומיות בהיקף של 60% מזה שניתן למוסדות המחילים את תוכנית הליבה.
העברת החוק זכתה לשבחים ולסיפוק מצד עבודת חברי הכנסת של יהדות התורה וש"ס בציבור החרדי מחד, ומאידך לביקורת בציבור החילוני. שרת החינוך, יולי תמיר הסבירה בתגובה לביקורת כי הצעת החוק מגבירה את הפיקוח הארגוני על מוסדות אלו. יצוין כי בחוק מצוין כי תכני הלימוד לא יסתרו את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
ח"כ גפני אמר בתגובה להצעת החוק כי מדינת ישראל כמדינה יהודית איננה יכולה להרשות לעצמה שלא יהיו בה ישיבות שלומדים בהן לימודי קודש על פי ההלכה היהודית, המתוקצבות על ידי המדינה אפילו תקצוב חלקי: "החלטת הבג"ץ שללא חוק לא ניתן לתקצב את הישיבות אפילו תקצוב חלקי, לא הותירה לנו ברירה אלא להעביר את החוק שנתמך ע"י הממשלה, שרת החינוך ויו"ר ועדת החינוך של הכנסת. לא יכול להיות שילד בעל צרכים מיוחדים לא יוכל להמשיך ללמוד יחד עם חבריו הרגילים רק בגלל החלטת בג"ץ על כן החוק בא לאפשר גם לו להמשיך וללמוד בשילוב החברה העתידית שלו".
יצוין כי גם בציבור הדתי-לאומי קמו בשנים האחרונות ישיבות קטנות בהן אין לומדים מקצועות חול, והעברת החוק תסייע אף להן.
עם זאת כהסתייגויות בחוק יועלו בזמן הקרוב הצעותיהם של ח"כ מיכאל מלכיאור ואבשלום וילן, לאפשר כחלק מהחוק להשלים את לימודי הליבה והבגרות, משעות שיתוקצבו בידי המדינה.
כזכור, בג"ץ הורה להפסיק את תקצובם של הישיבות הקטנות בעקבות עתירות שהוגשו מכיוון שבישיבות אין מלמדים לימודי חול אלא לימודי תורה בלבד. לאחר דיונים רבים הונחה הצעת חוק שתאפשר את המשך תקצוב הישיבות, בידי משרד החינוך וחברי כנסת מיהדות התורה ומש"ס.
לאחר שהצעת החוק עברה במליאת הכנסת בקריאה הטרומית ובתמיכת ראש הממשלה שהצביע בעדה, הועלה חשש בקרב רבני הציבור החרדי מהכללתו בחוק חינוך ממלכתי, וכן מהאפשרות הקבועה בחוק לפיה מוסד שיבקש ללמד לימודי חול יזכה בתקצוב גבוה יותר, מה שעלול לגרום להכנסת לימודי חול לישיבות הקטנות, ממנו חוששים הרבנים.
לכן שונה החוק לחוק עצמאי ללא הכנסת לימודי חול, כ"חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים", ועלה השבוע (ד') לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת, לאחר שהונחה ביום שלישי בלילה על שולחן הכנסת לאחר אישור הרבנים ומשרד החינוך. קוריוז מעניין מאותה ישיבה ביום שלישי הוא נאומים חסרי קשר מטעם חברי הכנסת החרדיים שנועדו למשוך את ישיבת הכנסת כדי שלא תנעל, ויוכלו להניח את ההצעה לאחר דיונים מרתוניים בין הרבנים לאנשי משרד החינוך, כדי להביאה להצבעה ביום למחרת.
עיקרי החוק החדש הוא כי החרדים יוכלו כ"קבוצה תרבותית ייחודית", כדברי החוק, להפעיל מוסדות חינוך על-יסודיים, ללא לימודי חול, תוך תקצוב של הרשויות המקומיות בהיקף של 60% מזה שניתן למוסדות המחילים את תוכנית הליבה.
העברת החוק זכתה לשבחים ולסיפוק מצד עבודת חברי הכנסת של יהדות התורה וש"ס בציבור החרדי מחד, ומאידך לביקורת בציבור החילוני. שרת החינוך, יולי תמיר הסבירה בתגובה לביקורת כי הצעת החוק מגבירה את הפיקוח הארגוני על מוסדות אלו. יצוין כי בחוק מצוין כי תכני הלימוד לא יסתרו את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
ח"כ גפני אמר בתגובה להצעת החוק כי מדינת ישראל כמדינה יהודית איננה יכולה להרשות לעצמה שלא יהיו בה ישיבות שלומדים בהן לימודי קודש על פי ההלכה היהודית, המתוקצבות על ידי המדינה אפילו תקצוב חלקי: "החלטת הבג"ץ שללא חוק לא ניתן לתקצב את הישיבות אפילו תקצוב חלקי, לא הותירה לנו ברירה אלא להעביר את החוק שנתמך ע"י הממשלה, שרת החינוך ויו"ר ועדת החינוך של הכנסת. לא יכול להיות שילד בעל צרכים מיוחדים לא יוכל להמשיך ללמוד יחד עם חבריו הרגילים רק בגלל החלטת בג"ץ על כן החוק בא לאפשר גם לו להמשיך וללמוד בשילוב החברה העתידית שלו".
יצוין כי גם בציבור הדתי-לאומי קמו בשנים האחרונות ישיבות קטנות בהן אין לומדים מקצועות חול, והעברת החוק תסייע אף להן.
עם זאת כהסתייגויות בחוק יועלו בזמן הקרוב הצעותיהם של ח"כ מיכאל מלכיאור ואבשלום וילן, לאפשר כחלק מהחוק להשלים את לימודי הליבה והבגרות, משעות שיתוקצבו בידי המדינה.