ועדת השרים לשירותים חברתיים החליטה היום (א') לאמץ באופן עקרוני את המלצות דין וחשבון הועדה הבינמשרדית לבחינת האחריות של המדינה להבטחת הביטחון התזונתי של אזרחיה.
הוועדה, בראשות השר יצחק הרצוג, החליטה שלצורך אימוץ ויישום המלצות הדו"ח יוקם צוות משותף בראשות מנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים, נציג מנכ"ל משרד ראש הממשלה ונציג אגף התקציבים באוצר. צוות העבודה יגבש המלצות ליישום הדו"ח בהקדם, ועניין התקצוב העולה יידון ויוסכם עם משרד האוצר לקראת דיוני תקציב 2009.
מנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים, נחום איצקוביץ', העומד בראש הוועדה לבחינת אחריות המדינה להבטחת הביטחון התזונתי של אזרחיה, הציג היום בשיתוף עם שר הרווחה והשירותים החברתיים, יצחק הרצוג, את דו"ח הוועדה, אותו ניתן למצוא באתר משרד הרווחה. במהלך הדיון ציין השר הרצוג כי "רוב מדינות העולם ובכללן מדינות מפותחות מתמודדות עם בעיית אי-ביטחון תזונתי. הממשלה אינה יכולה להיות אדישה לבעיה זו".
לדברי השר הרצוג, "העיקרון המנחה של הדו"ח מתמקד בכך שמדינת ישראל מחויבת לשמור על צביונה כמדינת רווחה, וככזו עליה להתמודד עם בעיית אי הביטחון התזונתי ולא להדיר את עצמה ממנה. הטיפול בנושא זה כולל גם הסדרה אמיתית של תזונה נכונה, חלוקת גזרות בין העמותות השונות, וסיוע בשמירה על כבוד האדם למי שידם אינה משגת, כמאמר הנביא ישעיהו "הלוא פרוס לרעב לחמך" ".
הרצוג הוסיף כי "הדו"ח מציע צעדים להתמודדות עם בעיית אי הבטחון התזונתי של חלק מאזרחי המדינה, בעיה שהלכה והתרחבה בשנים האחרונות", וציין כי "משרד הרווחה הוא המשרד הממשלתי הראשון שיזם דיון מעמיק בסוגיה אשר מעולם לא הובאה לשולחן משרד ממשלתי כל שהוא. אנו מודעים ומכירים בבעיה שיש משפחות בישראל הסובלות מחוסר ביטחון תזונתי. מהדו"ח עולה בבירור שישנם פערים במערכת הביטחון הסוציאלי, שחשוב לתת להם מענה ממוקד".
מנכ"ל משרד הרווחה, נחום איצקוביץ, אמר כי "מדיניות הרווחה הישראלית הכירה תמיד בכך, שלצד האחריות האישית הרובצת לפתחו של הפרט לדאוג לצרכיו ולצרכי משפחתו, מוטלת על הממשלה אחריות לדאוג לצורכיהם של מי שאינם מסוגלים להשתלב בשוק העבודה ולמי ששוק העבודה אינו מקנה לו הכנסה ברמה מספקת. אחריות זו אינה צריכה לבוא לידי ביטוי בהספקת מזון ישירה מצד הממשלה למשקי בית הסובלים מאי ביטחון תזונתי".
עיקרי הדו"ח:
א. הסדרת משק עמותות המזון בשגרה ובחרום - הסדרה זו תבטיח חלוקה הוגנת למי שסובל מאי ביטחון תזונתי, תמנע אפליה, תסייע בפקוח על המזון ואיכותו, תבטיח פריסה גיאוגרפית ומגזרית של הארגונים, תשמור על זכויותיהם של הנזקקים ותסדיר את יחסי הגומלין בין הארגונים לשירותים חברתיים אחרים.
ב. הגדלת התמיכה בעמותות העוסקות באי-ביטחון תזונתי. ההיקף יקבע בדיונים עם משרד האוצר.
ג. הקמת מועצה ציבורית לביטחון תזונתי שתייעץ לממשלה במדיניותה בתחום זה, תבחן אסטרטגיות שונות לסיוע למי שסובל מאי-ביטחון תזונתי, תגבש דרכים להסדרת פעילות העמותות העוסקות בסוגיה זו, תמליץ לממשלה על המבחנים הראויים למתן תמיכה ותנטר את היקף התופעה בישראל.
ד. פיתוח תכניות הזנה ייעודיות וממוקדות לאוכלוסיות שאינן בשוק העבודה והתלויות באחרים לפרנסתן ובהן גם ילדים וקשישים החיים בעוני.
ה. בחינה מחדש של מערך הקצבאות כך שהן תבטחנה שההכנסה הכוללת של מי ששוק העבודה אינו נותן מענה לצרכיו תַקנה לו ביטחון תזונתי. בחינה זו צריכה להיעשות בזהירות רבה כך שימצא שיווי המשקל הנכון בין פתרונות בטווח הקצר לבין השפעות לטווח הארוך על אוכלוסיות היעד, בין מדיניות רווחה אוניברסלית לבין ההכרח למקד את הסיוע למי שנזקק לו ביותר, בין מדיניות פעילה בשוק העבודה לבין סיוע ממוקד למי שאינו יכול להשתלב במעגל העבודה.
ו. בניית מאגר מידע ואיסוף נתונים. הוועדה ממליצה למסד את תהליך איסוף הנתונים בכל הנוגע לאי-ביטחון תזונתי בישראל.
בישיבת הוועדה השתתפו נציגי משרדי ממשלה שונים וכן נציגים של ארגוני המגזר השלישי המחלקים מזון ובהם יו"ר ומנכ"ל עמותת "לתת", חב"ד, "לשובע" ואחרים.