רוב תאונות הדרכים בישראל מתרחשות דרכים העירוניות. מבין כ-16 אלף תיקי תאונות הדרכים שנחקרו בשנת 2007, 74% הן בדרכים עירוניות ורק 26% בדרכים בינעירוניות.
עמותת אור ירוק ערכה סקר על מנת לבחון את הנתון הזה לעומק על מנת להבין את התופעה ולהפחית את מימדיה.
הסקר בחן מה החשיבות, לדעת התושבים, לטיפול הרשויות המקומיות בנושא בטיחות בדרכים וכיצד התושבים תופסים את רמת הבטיחות בדרכים במקום מגוריהם.
הסקר נערך ביוני השנה, בקרב מדגם ארצי מייצג של 500 גברים ונשים.
כאשר נדרשו הנשאלים לדרג את הנושאים החשובים, שבעינם צרכים להיות מטופלים על ידי ראש העיר או ראש המועצה, הם דירגו את החינוך במקום הראשון, ניקיון היישוב במקום השני, טיפוח העיר במקום השלישי, רווחה ואיכות חיים במקום הרביעי, את התשתיות (לאו דווקא בבטיחות בדרכים) במקום החמישי ואת הכבישים במקום האחרון.
על הנשוא החשוב בעיניהם מבין חמישה נושאים בתחום אחריותה של הרשות דירש הציבור את הבטיחות בדרכים רק במקום השלישי.
חמשת הנושאים כללו את החינוך, מיגור האלימות, ניקיון ותברואה ביישוב, בטיחות בדרכים ביישוב וחזות העיר. הציבור דירג את חשיבות נושא הבטיחות בדרכים ביישוב במקום השלישי, אחרי החינוך ומיגור האלימות ויחד עם ניקיון ותברואה.
אחד ההסברים לדירוג הזה נובע מכך שהציבור מייחס אחריות מרובה יותר לטיפול של הרשות המקומית בנושאים אחרים, דוגמת חינוך ואלימות ואלו דוחקים את החשיבות היחסית של נושא בטיחות בדרכים. בעמותת אור ירוק מסבירים כי ייתכן והדבר נובע מתפיסה שגויה, לפיה נושא הבטיחות בדרכים נמצא באחריות הרשויות הלאומיות (משרד התחבורה, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, משטרה) ולא בתחום אחריותה של הרשות המקומית. "יש מקום להעביר לציבור את המסר, כי הוא זכאי לדרוש מהרשות המקומית לפעול בתחום הבטיחות בדרכים, כשם שהרשות פועלת בתחומים אחרים", אומרים בעמותה.
בנוסף, רוב התושבים מעריכים את רמת הבטיחות ביישובם כדומה או גבוהה מהעבר, ללא הבדל בין האזורים או צורת היישוב וכי חל שיפור בהיבט זה בקדנציה של ראש העיר או המועצה הנוכחי. יחד עם זאת, אין בכך כדי להעיד על שביעות רצון, אלא שיפור ביחס לעבר.
לגבי מידת המחויבות של ראש העיר/מועצה לנושא הבטיחות קיבלו ראשי הרשויות מהציבור ציון בינוני עד נמוך. שליש בלבד סבורים כי ראש הרשות מגלה מחויבות גבוהה לנושא הבטיחות בדרכים.
בשאלה על מידת שביעות הרצון של התושבים מהטיפול באמצעי בטיחות בדרכים נמצא כי הציבור אינו מרוצה מרמת הבטיחות הנוכחית, אשר נתפסת כבינונית עד נמוכה. הסיבה העיקרית להערכה הנמוכה היא קיום מפגעי בטיחות שאינם מטופלים, כדוגמת פסי האטה ותשתיות הבטיחות בקרבת ביה"ס. כמו-כן, שביעות הרצון מהטיפול במעגלי תנועה (כיכרות) ומעברי חצייה מעט טובה יותר, אך גם אלו מקבלים ציון בינוני (5.4 ו- 5.2 מתוך 7, בהתאמה).
בהשוואת תוצאות הסקר בין האזורים השונים בארץ, נמצא כי באזור הצפון יש תפיסה מעט חיובית יותר של רמת הבטיחות ע"י האוכלוסייה. 35% מהנשאלים בצפון נתנו ציונים גבוהים לרמת הבטיחות בעיר, לעומת 21% מהנשאלים בשאר האזורים שבהם בוצע הסקר (השרון, ירושלים, הדרום, המרכז), באופן כמעט זהה לכולם.
בכל האזורים, הסיבה העיקרית שצוינה להערכת רמת הבטיחות הבינונית היא קיום מפגעים שאינם מטופלים. רק שיעור נמוך יחסית ממי שהעריכו את רמת הבטיחות כגבוהה, ציינו שביעות רצון מתשתיות הבטיחות. הציון הממוצע בכל אזורי הארץ הינו 4.6 (במדרג של 1 עד 7), ללא הבדל מובהק לפי אזור או סוג ישוב.
עוד מראה הסקר, כי רוב התושבים מעריכים שרמת הבטיחות בישוב שלהם דומה או גבוהה מזו של ישובים אחרים. כרבע סבורים שהיא גבוהה יותר. עורכי הסקר מציינים, כי יתכן שתפיסה זו מושפעת מההערכה שהבטיחות ברשות אמנם אינה טובה, אך היא דומה בכל הרשויות, ולכן המצב ביישוב בו הם גרים אינו נחות מאשר בישובים אחרים. נראה כי באזור השרון הערכת רמת הבטיחות היחסית מעט גבוהה יותר מאשר באזורים אחרים.
מנכ"ל עמותת אור ירוק, שמואל אבואב, הגיב על ממצאי הסקר ואמר כי "הנתונים מצביעים כי למעלה מ- 70% מהתאונות מתרחשות בשטח העירוני וזוהי הזירה המרכזית אליה צרכים לרכז את המאמץ במאבק בתאונות בדרכים".
לדבריו, "ממצאי הסקר מראים שלרשויות המקומיות בארץ אין די תקציבים כדי להתמודד עם מפגעי בטיחות בדרכים ומניעת תאונות. הממשלה חייבת להעמיד יותר תקציבים לנושא זה".