ועדת הכלכלה אישרה לקריאה ראשונה מתווה להצעת החוק של ח"כ משה כחלון הקובעת חובת הדיווח של מוסדות פיננסים על כספים ללא דורש והקמת מאגר מידע זמין שיסייע לבעלי החשבונות או לחילופין ליורשיהם.
על-פי דברי יו"ר האפוטרופוס הכללי מר שלמה שחר ישנם כ- 20,000 חשבונות המוגדרים כחשבונות ללא דורש אשר הצטברו עד כה והסכום הכולל עומד על כ- 480 מליון ש"ח. על-פי דבריו כ- 8,000 חשבונות נאספו רק בשנתיים האחרונות; כמו-כן הרשימות אינם כוללות כספים שסכומם פחות מ- 2,500 ₪.
"למרות ההנחיה של משרד האוצר על טיפול בכספים ללא דורש באפיקי החיסכון השונים, מוסדות הפיננסים אינם עושים את המאמצים הדרושים על-מנת לאתר את בעלי החשבונות הרדומים או יורשיהם ולדווח להם על הימצאותם של החשבונות. כתוצאה מכך היקף הכספים הנשכח על-ידי בעליהם או שבעליהם לא מודעים על קיומם עצום. על-פי דברי האפוטרופוס אין לבנקים גישה למאגר המידע של משרד הפנים והאפוטרופוס מצליח לאתר רק כ-30% מכלל הכספים שמוגדרים ללא דורש, לכן צריך להתערב בחקיקה כדי לסתום את הפרצות", אומר ח"כ כחלון.
על-פי המחקר של מרכז המידע של הכנסת, שווי הנכסים העזובים בישראל מגיע למאות מיליוני עד מיליארדי השקלים, וזה כולל חשבונות רדומים בבנקים, תוכניות חיסכון לסוגיהן, כספי פיצויים שלא נפדו, דיבידנדים, מניות, קרנות פנסיה, קופות גמל, קרנות השתלמות, פוליסות ביטוחי חיים ועוד.
כדוגמא להערכות בדבר היקף הכספים ללא דורש, חברות הביטוח מחזיקות בין עשרות מיליוני שקלים לכמה מאות, וכך בקרב מחזיקי קרנות פנסיה שעל-פי הנתונים משנת 2006 כ-45% מתוך 1.17 מיליון מבוטחים בקרנות הפנסיה החדשה מוגדרים כמבוטחים לא פעילים (ז"א לא הופרשו עבור המוטב כספים יותר משלושה חודשים).
הועדה אישרה מתווה להצעת החוק של ח"כ כחלון על פיה יקבעו פעולות האיתור מצד הגופים הפיננסים של נכסים ללא דורש , יוגדר המסלול לאיתור בעל הנכס ויקבע באופן מוסדר הדרך לדיווח לאפוטרופוס. על-פי ההצעה שר המשפטים יקבע את ההוראות להקמת מאגר מידע והדרכים לגישה אליו.
על-פי דברי יו"ר האפוטרופוס הכללי מר שלמה שחר ישנם כ- 20,000 חשבונות המוגדרים כחשבונות ללא דורש אשר הצטברו עד כה והסכום הכולל עומד על כ- 480 מליון ש"ח. על-פי דבריו כ- 8,000 חשבונות נאספו רק בשנתיים האחרונות; כמו-כן הרשימות אינם כוללות כספים שסכומם פחות מ- 2,500 ₪.
"למרות ההנחיה של משרד האוצר על טיפול בכספים ללא דורש באפיקי החיסכון השונים, מוסדות הפיננסים אינם עושים את המאמצים הדרושים על-מנת לאתר את בעלי החשבונות הרדומים או יורשיהם ולדווח להם על הימצאותם של החשבונות. כתוצאה מכך היקף הכספים הנשכח על-ידי בעליהם או שבעליהם לא מודעים על קיומם עצום. על-פי דברי האפוטרופוס אין לבנקים גישה למאגר המידע של משרד הפנים והאפוטרופוס מצליח לאתר רק כ-30% מכלל הכספים שמוגדרים ללא דורש, לכן צריך להתערב בחקיקה כדי לסתום את הפרצות", אומר ח"כ כחלון.
על-פי המחקר של מרכז המידע של הכנסת, שווי הנכסים העזובים בישראל מגיע למאות מיליוני עד מיליארדי השקלים, וזה כולל חשבונות רדומים בבנקים, תוכניות חיסכון לסוגיהן, כספי פיצויים שלא נפדו, דיבידנדים, מניות, קרנות פנסיה, קופות גמל, קרנות השתלמות, פוליסות ביטוחי חיים ועוד.
כדוגמא להערכות בדבר היקף הכספים ללא דורש, חברות הביטוח מחזיקות בין עשרות מיליוני שקלים לכמה מאות, וכך בקרב מחזיקי קרנות פנסיה שעל-פי הנתונים משנת 2006 כ-45% מתוך 1.17 מיליון מבוטחים בקרנות הפנסיה החדשה מוגדרים כמבוטחים לא פעילים (ז"א לא הופרשו עבור המוטב כספים יותר משלושה חודשים).
הועדה אישרה מתווה להצעת החוק של ח"כ כחלון על פיה יקבעו פעולות האיתור מצד הגופים הפיננסים של נכסים ללא דורש , יוגדר המסלול לאיתור בעל הנכס ויקבע באופן מוסדר הדרך לדיווח לאפוטרופוס. על-פי ההצעה שר המשפטים יקבע את ההוראות להקמת מאגר מידע והדרכים לגישה אליו.