שלוש שנים לעקירה ורבו של הישוב שנעקר כפר דרום, הרב אברהם יעקב שרייבר, נזכר ביומן ערוץ 7 בימים העקירה והגירוש.

"התמונה הקשה ביותר שזכורה היא לראות את בית המקדש המעט שהקמנו בעמל רב ובהידור לזכר קדושי כפר דרום מוכה על ידי הבולדוזרים שננעצים בו. את זריקת הציוד הקדוש בתוכו, את זרנוקי המים, ומנגד היתומים והאלמנות בוכים מול המראות ולא מאמינים שצבא ההגנה לישראל עושה לנו את זה. זה אחד המראות הקשים ביותר".

בהתייחסו לסוגיית המאבק בכפר דרום שזכה ליחס קשה בתקשורת כאחד מסמלי המאבק הקשים ביותר נגד העקירה,ף אומר הרב שרייבר כי לטעמו מדובר באירוע שנופח הרבה מעבר למידתו וכי המאבק היה המעט המתחייב במציאות כל כך קשה. הוא גם מזכיר כי העיקרון שעמד לנגד המתבצרים והנאבקים בעקירה היה הימנעות מאלימות וכל אלימות שהתפתחה באירועים הייתה אך ורק תוצר של כוחות הביטחון שהגיעו למקום לביצוע העקירה.

"רגישות אינה נמדדת כשאדם מתמנה ברצון אלא כשהוא לא רוצה להתפנות. אז אמורה הייתה להיבחן הרגישות", אומר הרב שרייבר ומזכיר כיצד נאמר למשפחות שכולות שעליהן לצאת את ביתן בתוך פרק זמן קצר ללא התחשבות וללא רגישות. לדבריו יש אמנם להיזהר מלומר דברי קטגוריה על עם ישראל בימים אלה, אבל אין מנוס אלא להתריע לנוכח ניסיון העבר הזה שהוכח כטרגי עבור עם ישראל כאשר בעקבות העקירה נכנסו עוד ועוד ישובים לטווח הטילים.

"מוכרחים לשים את הדברים כדי להתריע כדי שדבר כזה לא יישנה כשלצערנו אנחנו שומעים על תכניות מעשיות לחזור על המעשים הללו".

באשר לסוגיית יחס הנוער לצה"ל, למדינה ולמערכות הביטחון בעקבות העקירה, אומר הרב שרייבר כי בעגה המקצועית מכונה מצב שכזה כתגובה נורמאלית למצב שאינו נורמאלי. "מי שיגיד ששום דבר לא השתנה אצלו הוא לא נורמאלי", אומר הרב. "כשהייתי ילד גדלתי על צה"ל שמשחרר חבלי ארץ ישראל. לעומתנו הילדים שלנו גדלים על תמונה הפוכה של צה"ל שמצויר כיס"מ, שחורים וכו'. זה נמצא בל מקום. הם רואים מדים ונכנסים לחלחלה. צריך להבריא את הילדים נפשית".

דוגמא לדבריו מציין הרב שרייבר כיצד כאשר הגיעו אנשי משרד הבריאות לסייע לילדי הגנים העקורים זמן קצר לאחר העקירה כדי לעזור להם הגיעו עם צלם, והילדים באופן אוטומאטי כשראו צלם התחבאו מתחת השולחנות. "אסוציאטיבית זה החזיר אותם מיד לגירוש. אין מה לדבר על התחושות כשראו מורות חיילות. זה מסביר את המצב שבו יש פצעים שצריך לרפא אותם בהבנה מבלי לטאטא אותם מתחת לשולחן. אי אפשר שלא להתגייס כי צריך להגן על עם ישראל אבל גם להתגייס בעיניים עצומות כבר אי אפשר".