שופט בית המשפט לענייני משפחה בקריות, דאוד מאזן, דחה בקשה למתן היתר לנערה כבת 16.5 להינשא, מאחר ואימו של החתן חולה וסיכויי החלמתה אינם גבוהים. הבת רוצה כי אימה תספיק בטרם מותה להשתתף בחתונתה.
השופט כתב כי מחלת אדם קרוב משפחה בדרגה ראשונה אינה נסיבה מיוחדת למתן ההיתר ואינו חלק משקולי טובת הקטינה.
הקטינה מאורסת לתושב אותו כפר בן 28. המבקשים מציינים בבקשתם, שאמו של המבקש (החתן המיועד) חלתה בתקופה האחרונה במחלה קשה ועוברת בתקופה האחרונה סדרת טיפולים סבוכים וקשים וסיכויי ההחלמה אינם גבוהים. עוד הוסיפו כי ימי האם ספורים והיא מבקשת היא לחתן את בנה בחייה וכי מדובר בחתונה ראשונה בבית המשפחה.
היועץ המשפטי לממשלה התנגד למתן היתר נישואין בהעדר כל טעם מיוחד וכי עצם מחלת אימו של החתן המיועד, אין בה כדי להוות טעם מיוחד. כן הבהיר כי הנשואין המבוקשים אינם הראשונים במשפחה.
פקיד הסעד בתסקירו המליץ על מתן ההיתר לנישואין וציין שהקטינה מבינה היטב את משמעות ההחלטה והתנאים הכלכליים מאפשרים את הנישואין ובנוסף מחלת האם וכיבוד רצונה ותמיכת הורי הצדדים, מאפשרים מתן המלצה להיתר נישואין למרות גילה של הקטינה.
השופט דאוד מאזן ציין כי החוק קובע את גיל הנישואין: 17 שנה וקיומה של עבירה למי שנשא נערה, שטרם מלאו לה 17 שנה . למרות האמור רשאי בית המשפט לענייני משפחה עפ"י החוק, לתת היתר לנשואין לנערה בת 16 מנסיבות מיוחדות.
בנסיבות המקרה קבע השופט כי אין במחלת אימו של המבקש והרצון לכבד את רצונה כדי להוות נסיבה המאפשרת את מתן ההיתר, שכן אין הדבר בא כחלק ממערך נסיבות הנערה עצמה ואין בא על רקע עזרה לקטינה ואינו נשקל כחלק משיקולי טובת הקטינה.