נציבת תלונות הציבור על שופטים, השופטת בדימוס טובה שטרסברג – כהן, מפרסמת חוות דעת בה היא קוראת להעניק לנציבות מעמד חוקתי כחוק יסוד.
נזכיר כי תפקידה של הנציבות על-פי החוק הוא לקיים ביקורת על התנהגות והתנהלות שופטים תוך בירור תלונות שהגיעו מהציבור או בקשות בירור המגיעות מנשיאת בית המשפט העליון או שר המשפטים.
כותבת השופטת בדימוס שטרסברג כהן כי הסדרה חוקתית של מעמד הנציבות "תעמיד על מכונו את היחס בין מעמד הנציבות לבין מעמדם החוקתי של השופטים שנקבע בחוק יסוד: השפיטה, ואילו הנציבות הוקמה על-פי חוק רגיל. נראה, כי ראוי הוא שגוף ביקורת על שופטים, שמעמדם נקבע בחוק יסוד, יוקם ויוסדר על-פי חוק יסוד. אין באמור כדי לגרוע ממעמדה וסמכויותיה של הנציבות מכוח חוק הנציבות ואין באי-קביעת מעמד הנציבות בחוק יסוד, כדי לפגוע בעצמאותה של הנציבות או להכפיפה לגורם כלשהו. מטעם זה, ראוי להסדיר את מעמדה החוקתי של הנציבות באופן שיביא לידי ביטוי את מעמדה הייחודי כגורם סטטוטורי שהופקד על הביקורת על התנהגות והתנהלות שופטים. זאת בדומה להסדרת מעמדו של בית הדין המשמעתי לשופטים".
לדבריה "מוסכם על הכל, כי שופטים אינם עובדי ציבור רגילים; הם נמנים על הרשות השופטת המהווה אחת משלוש רשויות השלטון ואשר לה מאפיינים ייחודיים המייחדים אותה משאר רשויות השלטון; יש חשיבות מיוחדת בשמירה על עצמאותם שהיא לב לבו של השיפוט ותנאי בל-יעבור לעצם הוויתו; יש חשיבות בהקפדה על רף האחריות הגבוה והייחודי הנדרש מן השופטים ובשמירה על רמתם המוסרית והאישית הגבוהה; יש משקל סגולי ליוקרתה של המערכת השיפוטית ולאמון הציבור בה. לפיכך, ראה המחוקק להקים גוף חדש, ייחודי, עצמאי ומקצועי לטיפול בתלונות על שופטים בלבד. ייחוד תחום הטיפול בתלונות על שופטים, מאפשר טיפול הולם והתאמה מירבית למעמדה ולמאפייניה של הרשות השופטת, לאופייה הייחודי של מלאכת השיפוט ולרמתם של השופטים המכהנים בה. לפיכך, נקבע גם, כי על הנציב הנבחר להיות כשיר לכהונת שופט עליון ומעמדו והיכרותו עם מערכת השפיטה יובאו בחשבון בהליך בחירתו על-ידי ועדת הבחירה. לפיכך, על הביקורת על שופטים להיעשות על-ידי הנציבות כבעלת מעמד חוקתי, בהתאם למעמדו של המבוקר".
בחוות דעתה המסכמת מזכירה השופטת שטרסברג כהן כי מתחום פעולתו של מבקר המדינה כנציב תלונות הציבור הוצא הטיפול בתלונות על התנהגות והתנהלות שופטים".
לאור כל זאת היא כותבת כי "ראוי הוא שיוסדר מעמדה המקביל של הנציבות. הסדרה כאמור תמנע חיכוכים בין הנציבות לבין גופים שונים ותסכל אי-הבנות בעניין ההיררכיה בינה לבין גופים אלה".
עוד ציינה שטרסברג כהנן כי "ברוב המדינות בהן קיים גוף חיצוני ועצמאי לטיפול בתלונות על שופטים – אומבודסמן או ועדה ציבורית – מעמדו מוסדר בחוקה ולא רק בחוק, ולא בכדי. כך, למשל, בשבדיה, בקליפורניה, באילינוי, בוושינגטון ובמדינות אחרות בארה"ב".
"הצורך בעיגון מעמדה החוקתי של הנציבות מקבל ביטוי בהצעת המכון הישראלי לדמוקרטיה – שהוכנה בהנהגת השופט (בדימ') מאיר שמגר – לחוקה בהסכמה. לפי הצעה זו, תשולב בחוקה הישראלית, בפרק העוסק ברשות השופטת, הוראה המכוננת את הנציבות ומקנה לה מעמד חוקתי".
נזכיר כי תפקידה של הנציבות על-פי החוק הוא לקיים ביקורת על התנהגות והתנהלות שופטים תוך בירור תלונות שהגיעו מהציבור או בקשות בירור המגיעות מנשיאת בית המשפט העליון או שר המשפטים.
כותבת השופטת בדימוס שטרסברג כהן כי הסדרה חוקתית של מעמד הנציבות "תעמיד על מכונו את היחס בין מעמד הנציבות לבין מעמדם החוקתי של השופטים שנקבע בחוק יסוד: השפיטה, ואילו הנציבות הוקמה על-פי חוק רגיל. נראה, כי ראוי הוא שגוף ביקורת על שופטים, שמעמדם נקבע בחוק יסוד, יוקם ויוסדר על-פי חוק יסוד. אין באמור כדי לגרוע ממעמדה וסמכויותיה של הנציבות מכוח חוק הנציבות ואין באי-קביעת מעמד הנציבות בחוק יסוד, כדי לפגוע בעצמאותה של הנציבות או להכפיפה לגורם כלשהו. מטעם זה, ראוי להסדיר את מעמדה החוקתי של הנציבות באופן שיביא לידי ביטוי את מעמדה הייחודי כגורם סטטוטורי שהופקד על הביקורת על התנהגות והתנהלות שופטים. זאת בדומה להסדרת מעמדו של בית הדין המשמעתי לשופטים".
לדבריה "מוסכם על הכל, כי שופטים אינם עובדי ציבור רגילים; הם נמנים על הרשות השופטת המהווה אחת משלוש רשויות השלטון ואשר לה מאפיינים ייחודיים המייחדים אותה משאר רשויות השלטון; יש חשיבות מיוחדת בשמירה על עצמאותם שהיא לב לבו של השיפוט ותנאי בל-יעבור לעצם הוויתו; יש חשיבות בהקפדה על רף האחריות הגבוה והייחודי הנדרש מן השופטים ובשמירה על רמתם המוסרית והאישית הגבוהה; יש משקל סגולי ליוקרתה של המערכת השיפוטית ולאמון הציבור בה. לפיכך, ראה המחוקק להקים גוף חדש, ייחודי, עצמאי ומקצועי לטיפול בתלונות על שופטים בלבד. ייחוד תחום הטיפול בתלונות על שופטים, מאפשר טיפול הולם והתאמה מירבית למעמדה ולמאפייניה של הרשות השופטת, לאופייה הייחודי של מלאכת השיפוט ולרמתם של השופטים המכהנים בה. לפיכך, נקבע גם, כי על הנציב הנבחר להיות כשיר לכהונת שופט עליון ומעמדו והיכרותו עם מערכת השפיטה יובאו בחשבון בהליך בחירתו על-ידי ועדת הבחירה. לפיכך, על הביקורת על שופטים להיעשות על-ידי הנציבות כבעלת מעמד חוקתי, בהתאם למעמדו של המבוקר".
בחוות דעתה המסכמת מזכירה השופטת שטרסברג כהן כי מתחום פעולתו של מבקר המדינה כנציב תלונות הציבור הוצא הטיפול בתלונות על התנהגות והתנהלות שופטים".
לאור כל זאת היא כותבת כי "ראוי הוא שיוסדר מעמדה המקביל של הנציבות. הסדרה כאמור תמנע חיכוכים בין הנציבות לבין גופים שונים ותסכל אי-הבנות בעניין ההיררכיה בינה לבין גופים אלה".
עוד ציינה שטרסברג כהנן כי "ברוב המדינות בהן קיים גוף חיצוני ועצמאי לטיפול בתלונות על שופטים – אומבודסמן או ועדה ציבורית – מעמדו מוסדר בחוקה ולא רק בחוק, ולא בכדי. כך, למשל, בשבדיה, בקליפורניה, באילינוי, בוושינגטון ובמדינות אחרות בארה"ב".
"הצורך בעיגון מעמדה החוקתי של הנציבות מקבל ביטוי בהצעת המכון הישראלי לדמוקרטיה – שהוכנה בהנהגת השופט (בדימ') מאיר שמגר – לחוקה בהסכמה. לפי הצעה זו, תשולב בחוקה הישראלית, בפרק העוסק ברשות השופטת, הוראה המכוננת את הנציבות ומקנה לה מעמד חוקתי".