פרופ' אריק כרמון, נשיא המכון לדמוקרטיה, התייחס ביומן ערוץ 7 למאמרו של פרופ' יחזקאל דרור בו הציע לבחון אפשרות להקמת משטר נשיאותי בישראל ובכך לבסס את יציבות השלטון.
פרופ' כרמון נחרץ בעמדתו כלפי ההצעה. לדבריו מדובר ב"רעיונות הבל. דברי עיוועים שעלולים לחבל בשאריות המשטר הדמוקרטי שבקושי מחזיק מעמד".
כרמון מזכיר בדבריו כי במשך עשרות שנים היה כאן משטר יציב, כאשר שני שליש מהכנסת היה חברים בשתי המפלגות הגדולות.
לדבריו מה שהוביל להתפוררות המבנה הפרלמנטארי בישראל למפלגות רבות ואף לרסיסי מפלגות הוא עידן שני הפתקים ש"ריסקו את המפלגות הגדולות וחיזקו מפלגות סקטוריאליות שלא נושאים לאומיים עומדים בראש מעייניהן". לדבריו בעקבות מציאות זו עסקו ראשי הממשלה בריצוי המפלגות תוך העברת משאבים וכספים אליהן, גם אם מדובר בפעילות המנוגדת לאינטרס הלאומי. "אנחנו עדיין מלקקים את הפצעים של אותה החלטה למרות שחזרנו לפתק אחד".
לדבריו כעת, המשימה שמוטלת על כתפי הדמוקרטיה הישראלית היא קשה בהרבה שכן "ההרס קל יותר מתהליך הבניה". כרמון מציין כי "יש שורה של רפורמות שצריך לקדם כדי לחזק את המשטר הפרלמנטארי. צריך לחזק בראש ובראשונה את הכנסת וכך להגיע ליציבות".
פרופ' כרמון מספר כי במכון לדמוקרטיה "אנחנו שוקלים אשכול של רפורמות בתפקוד הכנסת, בנושאי אכיפת החוק שפועלים בצורה שצריכה ריסון ועוד".
"יש הבדל יסודי בין מציאות שבה שתי מפלגות גדולות מונות שני שליש מחברי הכנסת והן יכולות לחבור לממשלת אחדות לאומית ולהקטין את סחטנות המפלגות הקטנות. היינו בתקופה שבה השסע בין ימין ושמאל היה גדול הרבה יותר. היום ההבדל בין ימין ושמאל הרבה יותר קטן ולכאורה יכולת הסחטנות אמורה להיות קטנה יותר". כיוון שכך סבור כרמון כי "חיזוק הכנסת וחיזוק המפלגות הוא הכיוון שאליו צריך ללכת".
בין הרעיונות הנשקלים במכון ניתן למצוא את האפשרות להעלאת אחוז החסימה, בחירת מועמדים על פי אזורים, מהלך שלדבריו יוביל להתאגדות של מפלגות, קביעת ראש הממשלה כמי שמפלגתו תקבל את מירב המנדטים כך שמיד עם תום הבחירות נדע מי ראש הממשלה ותימנע הסחטנות עד להחלטת הנשיא והצעות נוספות.
לשאלת המראיין, בני טוקר, התייחס פרופ' כרמון גם לאמירתה של שרת החוץ, ציפי לבני, ולפיה היא אינה מתחייבת להישאר במפלגתה אם תפסיד בבחירות להנהגתה. "אני לא רואה איך מפלגה שבוחרת מועמדים יכולה לסבול מצב שבו אחד המועמדים מעלה אפשרות שיפרוש אם לא יבחר. אמור להיות שחלק מכללי המשחק הוא שהמפסיד נשאר. זה מעיד על סוג מסוים של מנהיגות וסוג מסוים של הנהגה".