ד"ר דן קאופמן, חוקר במכון ירושלים לחקר ישראל, ערך מחקר לגבי מידת העניין והמוטיבציה בקרב צעירים חרדיים ללימודים משלימים. כ- 500 צעירים חרדיים נשאלו על רמת העניין שהם גילו בלימודים אקדמיים. הנשאלים התחלקו לשתי קבוצות. קבוצה אחת (355 אנשים) הינם סטודנטים חרדים הלומדים במכללות החרדיות. קבוצה שנייה (כ- 165 אנשים) הינם אברכים הלומדים בכוללים או עובדים בעבודות שונות.
בתוך הקבוצה השנייה של החרדים שאינם סטודנטים עלו הנתונים הבאים: 59% מהם גילו עניין רב ומוטיבציה רבה ללמוד לימודים גבוהים. רבים מהם הביעו רצון ללמוד תחומים נוספים בנוסף ללימודים בישיבה כמו מחשבים (80%), אנגלית ( 78%) ומתמטיקה ( 63%).
65% מהנשאלים שאינם סטודנטים אמרו שבהינתן סיוע כספי ללימודים ומחייה הם היו מעוניינים לרכוש השכלה גבוהה. הסיבות שבגללן הם לא הולכים ללימודים גבוהים הם לרוב בעיות של פרנסה, גיל, פערי ידע והשפעות חברתיות.
בקרב הסטודנטים החרדיים מסתבר שההשפעה של רבנים על ההחלטה אם לצאת ללימודים אקדמיים או לא היא קטנה מאוד ואפילו שולית. הגורם המרכזי שאיתו מתייעצים לפי המחקר הוא המעגל הקרוב של המשפחה והאישה.
ממצא מפתיע נוסף בקרב הסטודנטים החרדיים הוא סיבת הבחירה שלהם בלימודים ובמקצוע הספציפי שבחרו. 64% ציינו שהסיבה שהם בחרו את הלימודים שלהם הוא העניין האינטלקטואלי הלימודי ורק אחר כך ציינו את גורם הפרנסה. 31% ציינו את גורם הפרנסה כגורם העיקרי בבחירת המקצוע וההליכה ללימודים.
ד"ר קאופמן אומר שיש למצוא פתרון יצירתי לטובת אותם חרדים הרוצים בסופו של דבר ללמוד לימודים גבוהים. "צריך להביא בחשבון", אומר קאופמן, "שרבים מבין מאות אלפי החרדים, בשלב מסוים בחיים מצרים על כך שאין להם את הלימודים האלה. צריך לחשוב גם על מציאת פתרונות יצירתיים. אבל ברור הוא שיש פה אחריות של המדינה. מדובר גם בסוג של אפליה וכפייה. כיוון שאנשים לא יודעים היום, כאשר הם בני 14, מה הם ירצו להיות כאשר יהיו גדולים, וכאשר הם מתבגרים הם מגלים שהם חסומים מבחינת היכולת לרכוש השכלה גבוהה.
עוד מציין ד"ר קאופמן, שגם המכללות החרדיות לא נותנות מענה הולם לצרכים אינטלקטואלים הקיימים בציבור החרדי: "החרדים במידה רבה כבולים למכללות החרדיות. לכאורה זו תופעה מבורכת אבל גם היא אינה מספקת מענה הולם. כיוון שהמכללות החרדיות מלמדות מספר מצומצם של מקצועות דוגמת משפטים, מנהל עסקים ועוד מקצועות "אינסטרומנטליים" מהסוג הזה. אבל אותו חרדי שרוצה ללמוד מדע המדינה, מדע, פסיכולוגיה, היסטוריה, סטטיסטיקה, ביולוגיה ועוד עשרות תחומים אחרים אינו יכול ללמוד, שכן בהעדר לימודי ליבה הוא חסום מלהתקבל לאוניברסיטאות הרגילות. אני לא בא בטענות למכללות החרדיות כי עדיף בכל זאת משהו על כלום, אבל בסך הכל בהיעדר לימודי הליבה, הצעיר החרדי מנותב לכיוון המכללות החרדיות שמספקות כלים לפרנסה אבל לא נותנות מענה לאותם צעירים שמחפשים עניין אינטלקטואלי ומחשבתי בתחומים אחרים"
בתוך הקבוצה השנייה של החרדים שאינם סטודנטים עלו הנתונים הבאים: 59% מהם גילו עניין רב ומוטיבציה רבה ללמוד לימודים גבוהים. רבים מהם הביעו רצון ללמוד תחומים נוספים בנוסף ללימודים בישיבה כמו מחשבים (80%), אנגלית ( 78%) ומתמטיקה ( 63%).
65% מהנשאלים שאינם סטודנטים אמרו שבהינתן סיוע כספי ללימודים ומחייה הם היו מעוניינים לרכוש השכלה גבוהה. הסיבות שבגללן הם לא הולכים ללימודים גבוהים הם לרוב בעיות של פרנסה, גיל, פערי ידע והשפעות חברתיות.
בקרב הסטודנטים החרדיים מסתבר שההשפעה של רבנים על ההחלטה אם לצאת ללימודים אקדמיים או לא היא קטנה מאוד ואפילו שולית. הגורם המרכזי שאיתו מתייעצים לפי המחקר הוא המעגל הקרוב של המשפחה והאישה.
ממצא מפתיע נוסף בקרב הסטודנטים החרדיים הוא סיבת הבחירה שלהם בלימודים ובמקצוע הספציפי שבחרו. 64% ציינו שהסיבה שהם בחרו את הלימודים שלהם הוא העניין האינטלקטואלי הלימודי ורק אחר כך ציינו את גורם הפרנסה. 31% ציינו את גורם הפרנסה כגורם העיקרי בבחירת המקצוע וההליכה ללימודים.
ד"ר קאופמן אומר שיש למצוא פתרון יצירתי לטובת אותם חרדים הרוצים בסופו של דבר ללמוד לימודים גבוהים. "צריך להביא בחשבון", אומר קאופמן, "שרבים מבין מאות אלפי החרדים, בשלב מסוים בחיים מצרים על כך שאין להם את הלימודים האלה. צריך לחשוב גם על מציאת פתרונות יצירתיים. אבל ברור הוא שיש פה אחריות של המדינה. מדובר גם בסוג של אפליה וכפייה. כיוון שאנשים לא יודעים היום, כאשר הם בני 14, מה הם ירצו להיות כאשר יהיו גדולים, וכאשר הם מתבגרים הם מגלים שהם חסומים מבחינת היכולת לרכוש השכלה גבוהה.
עוד מציין ד"ר קאופמן, שגם המכללות החרדיות לא נותנות מענה הולם לצרכים אינטלקטואלים הקיימים בציבור החרדי: "החרדים במידה רבה כבולים למכללות החרדיות. לכאורה זו תופעה מבורכת אבל גם היא אינה מספקת מענה הולם. כיוון שהמכללות החרדיות מלמדות מספר מצומצם של מקצועות דוגמת משפטים, מנהל עסקים ועוד מקצועות "אינסטרומנטליים" מהסוג הזה. אבל אותו חרדי שרוצה ללמוד מדע המדינה, מדע, פסיכולוגיה, היסטוריה, סטטיסטיקה, ביולוגיה ועוד עשרות תחומים אחרים אינו יכול ללמוד, שכן בהעדר לימודי ליבה הוא חסום מלהתקבל לאוניברסיטאות הרגילות. אני לא בא בטענות למכללות החרדיות כי עדיף בכל זאת משהו על כלום, אבל בסך הכל בהיעדר לימודי הליבה, הצעיר החרדי מנותב לכיוון המכללות החרדיות שמספקות כלים לפרנסה אבל לא נותנות מענה לאותם צעירים שמחפשים עניין אינטלקטואלי ומחשבתי בתחומים אחרים"