מרוואן ברגותי, ראש הפתח באיו"ש מייסד גדודי חללי אל-אקצה המרצה מאסר עולם על מעורבות ברצח ישראלים, מסתמן כתקווה הגדולה של הרשות הפלשתינית ומרבית חברי ממשלת ישראל. מקורות פלשתינים מוסרים (אל-קנאה, 9 באוגוסט 2008), כי באחרונה התקיימו מגעים בין מקרוביו של ברגותי לאישים ישראלים בניסיון לקדם את שחרור המוקדם מהכלא באמצעות חנינה של הנשיא שמעון פרס.



מכתבים למען ברגותי הועברו באופן אישי לשרי הממשלה ובהם בקשה שלא להתנגד אם וכאשר תעלה סוגית שחרורו לדיון בממשלה. המקורות הפלשתינים ציינו כי בידיהם ערבויות לפיהן למעלה ממחצית משרי ממשלת ישראל התחייבו שלא להתנגד לשחרור ברגותי. בארגון פתח מעוניינים שברגותי לאחר שחרורו ישתלב בהנהגה המדינית של הרשות הפלשתינית ויתפוס את מקומו של אבו מאזן כ"נשיא פלשתין". הם מתבססים על הפופולאריות הגדולה ממנה נהנה ברגותי ברחוב הפלשתיני בזכות המוניטין שיצא לו בהובלת המאבק המזוין נגד ישראל בתחילת האינתיפאדה, בפעילותו נגד תופעת השחיתות ברשות הפלשתינית ובדרישתו לשלב את חמאס בשלטון.



ובתוך כך, בממשלת חמאס דוחים בזלזול מופגן את הכוונה הישראלי לשחרר 150 אסירים – טרוריסטים פלשתינים כמחווה לאבו מאזן. דובר משרד האסירים הפלשתיני, ריאד אל-אשקר, הגדיר את הצעד הישראלי כ"זריית חול בעיניים" וכ"הונאה", שכן מדובר באסירים שעמדו ממילא לקראת סיום תקופת מאסרם. לדבריו, הניסיון עם ישראל ב-15 השנים האחרונות הוכיח שישראל אינה משחררת אסירי עולם פלשתינים (קרי- אלה שהורשעו ברצח או במעורבות ברצח) באמצעות מו"מ. "הדרך הקצרה ביותר לשחרורם הוא באמצעות חטיפת חיילים כקלפי מיקוח, שכן הכיבוש אינו מבין אלא את שפת הכוח", אמר אל-אשקר.