בפגישה משותפת בין סגן רה"מ ושר התמ"ת, אלי ישי, ונשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, סוכם: תמיכה מלאה של התעשיינים בתוכנית לצמצום הפערים בין המרכז לפריפריה. עוד סוכם כי יישום התוכנית באופן מלא ושינוי איזורי העדיפות ייעשה רק בכפוף להוכחת הצלחת התוכנית באיזורי התעשייה המרחביים החדשים ולאחר בדיקה שתעשה שנתיים לפחות ממועד השקת התוכנית. עד אז לא ייפגעו ההטבות באיזורי העדיפות הקיימים.
השניים תומכים בחשיבות התוכנית לתעדוף הפריפריה, אך מתנגדים לכל שינוי במפת אזורי העדיפות הלאומית הקיימת בתקופת המעבר של התוכנית בשל ההשפעה האפשרית על התעשייה הפועלת באיזורים אלו, כמו גם על האוכלוסיה. התוכנית המוצעת תובא לאישור הממשלה בתיאום מלא של האוצר והתמ"ת עם התאחדות התעשיינים.
השניים החליטו כי אין לקבל כל החלטה בנושא ללא בחינת האפקטיביות של הכלים המוצעים, באמצעות עריכת סקר מקיף בקרב קהל היעד אשר יוגדר ע"י צוות מחקר משותף של האוצר, התמ"ת והתאחדות התעשיינים.
על פי סיכום הפגישה, כל תוכנית אשר באה לשנות או לחזק את סדרי העדיפויות הממשלתיים, ראוי שתבחן בתשומת לב את השפעתה האפשרית על כושר התחרות של התעשייה הישראלית בעולם. נקודת ההשוואה של המשקיע הישראלי והזר אינה התמריצים במרכז לעומת הפריפריה אלא התמריצים בישראל מול התמריצים במדינות השונות בעולם. לפיכך, יש לבחון בזהירות כל שינוי מדיניות אשר עלול להאיץ את המגמה של פגיעה בכושר התחרות של התעשייה הישראלית ועידוד המגמה של הוצאת קווי ייצור מחוץ לישראל. "במקרה זה, יהיה שכרה של התוכנית החשובה בהפסדה", אומר שרגא ברוש.
על פי שר התמ"ת ונשיא התאחדות התעשיינים לא תהיה כל פגיעה במרכז השקעות ובחוק לעידוד השקעות הון אשר מהווה כלי תמיכה חשוב לפיתוח מקומות תעסוקה בפריפריה.
השניים גם הסכימו כי יעדי התוכנית כפי שהוצגו ע"י האוצר (יצירת 7000 מקומות תעסוקה חדשים בפריפריה בארבע שנים) אינם שאפתניים. "התעשייה ייצרה בשנת 2007 לבדה למעלה מ-14,000 מקומות עבודה חדשים. יש להגדיר יעדים שאפתניים יותר בתוכנית כזו", אומר ברוש.
נשיא התאחדות התעשיינים אמר: "תמוה בעיני על שתוכנית חשובה כזו, אשר תתוקצב במאות מליוני שקלים תוכננה לצאת לדרך ללא בדיקת אפקטיביות הכלים בעיני קהל היעד וללא פיילוט באיזור תעשייה אחד או יותר. במידה ופיילוט זה יצליח, תורחב התוכנית לאיזורי תעשייה נוספים. בכל מקרה איזורי התעשייה המועדפים צריכים להבחר בזהירות תוך בחינת כוח האדם המקצועי הקיים באיזור, קרבה לכבישים ומסילות ברזל, גישה לנמלים ועוד". ברוש הציע לתחקר את מקרה פארק התעשייה נ.ע.מ שליד נתיבות, וחוסר הצלחתו בקרב התעשיינים, לפני ביצוע מהלך רחב של יציאה למכרז לאיזורי תעשייה מרחביים חדשים.
נשיא התאחדות התעשיינים סבור כי יש לנהל נכון את ביצוע התוכנית. כך, יש לכמת את התקציבים הנדרשים ליישום התוכנית, באמצעות סקר ביקושים ולתקצב את התוכנית בהתאם, כך שהתקציבים יענו על הביקוש לאורך כל שנות הפעלת התוכנית. לטענת ברוש, בשל מגבלת התקציב של התמריצים הקיימים, גם צביעת תקציבים לפריפריה בתוך תקציבים אלו עלולה להביא לפגיעה מהותית ביכולת התמריצים לענות על ביקושים בכל איזורי הארץ ובכך, למעשה, להפכם לכלי ריק מתוכן. ברוש טוען, כי יש להחריג תקציבים אלו מקיצוצי רוחב.
ברוש מציע כי כל פרק בתוכנית יסקור את הכשלים הבירוקרטיים העומדים בפני מימוש התמריץ הספציפי וימליץ על דרכי התמודדות.
ברוש טוען כי אין להרע את תנאי המענקים למו"פ במרכז הארץ באמצעות הגבלתם ל-40%- במיוחד למפעלים קטנים ולתעשיות מסורתיות, אותן יש לפטור כליל מתמלוגים. סעיף זה יכול שיעודד הקמת מרכזי מו"פ פיקטיביים בפריפריות ו\או העתקת מרכזי פיתוח ממרכז הארץ לחו"ל.
ברוש טוען עוד כי על מנת שתוכנית התמריצים בפריפריות אכן תהפוך לאפקטיבית יש להשקיע משאבים רבים בהכשרת עובדים במקצועות נדרשים, ולכן יש לתמרץ עובדים מקצועיים לעבור לפריפריות, באמצעות הטבות מס לעובדים בשכר גבוה.
נשיא התאחדות התעשיינים סבור כי יש לעדכן באופן מיידי את הטבות המיסים במסלול המוטב, שכן שיעורים אלו נקבעו כאשר מס החברות בישראל היו בגובה 36% ולא עודכנו עם הפחתת תוואי מס החברות.
בעקבות הפגישה המשותפת בין שר התמ"ת ונשיא התאחדות התעשיינים החלו צוותים משותפים של האוצר, התמ"ת וההתאחדות לגבש עקרונות מוסכמים לתוכנית. זאת, לפני הבאתה לאישור הממשלה.