בראיון ליומן ערוץ 7 מספר העיתונאי אלישיב רייכנר על ספרו החדש 'באמונתו' על דמותו של הרב יהודה עמיטל, ראש ישיבת ההסדר הר עציון.
בפתח דבריו מציין רייכנר כי הספר יצא כחלק מיוזמה של הרב חיים סבתו שהציע להוציא לאור סדרת ספרי ביוגרפיה שהמכנה המשותף שלהם הוא אישים מהציונות הדתית.
רייכנר אומר כי אמנם דמותו הציבורית פוליטית של הרב עמיטל היא המוכרת הרבה יותר, וזו היתה הסיבה ששם לו למטרה בהוצאת הספר להבליט את דמותו הרוחנית חינוכית, זו הפחות מוכרת.
לשאלת המראיין, שלמה פיוטרקובסקי, אם אין הרב עמיטל דמות טראגית במידה מסוימת כיוון שלמרות פועלה ארוך השנים לא התברגה לצמרת הנהגת הציונות הדתית, אומר רייכנר כי אכן יש בכך ממש שהרי "מסרים שדגל בהם, לאו דווקא בהיבט הפוליטי, הצליחו לחלחל מאוד לציבור הדתי לאומי". הוא מציין בדבריו את היחס למדינה, את יחס לאמונה והקביעה שלא לכל שאלה יש תשובה, את היחס המורכב לאתחלתא דגאולה. "אלה מסרים שהוא דיבר עליהם לפני שלושים שנה והיום הפכו לנחלת רבים". למרות כל אלה לא התברג הרב עמיטל לצמרת ההנהגה הציונית דתית בשל מעורבותו הפוליטית.
את ישיבת הר עציון הנהיג הרב עמיטל כמעט מראשיתה בהנהגה בלתי אופיינית, הנהגה בזוג, יחד עם הרב ליכטנשטיין. מדובר בתופעה שאינה מצויה בעולם הישיבות ולטעמו של רייכנר התאפשרה תופעה זו בעיקר בשל אישיותו המיוחדת של הרב. "עצם ההזמנה שלו את הרב ליכטנשטיין מעידה על יכולת להנהגה מיוחדת, לפתיחות וחוסר התרגשות מעמדות אחרות שנמצאות לצידו. יש בו את הראיה למרחוק ואת ההבנה הבריאה שגם כאשר המנהיגות מורכבת ונאמרות לידו עמדות אחרות אין מה לחשוש שהמוסד יאבד את דרכו והתלמידים יתבלבלו. יש כאן ענווה ושיקול דעת ומתינות שמאפשרת מנהיגות רוחנית ארוכה שכזו".
רייכנר מציין עוד כי גם תלמידיו של הרב עמיטל אינם העתק מדויק שלו, כלשונו. "הוא חינך אותם לכך. הוא לא רצה שיכפולים שלו. גם ישיבות שדומות בתפיסותיהם לישיבת הר עציון הן ישיבות שונות ולא העתק של הישיבה. יש בהן מאפיינים דומים ופחות דומים".