"מגרון-סמל לצדק המוסרי שלנו"

דני דיין, יו"ר מועצת יש"ע, הסביר לערוץ 7 את העקרונות עליהם מתבסס ההסכם עם משרד הביטחון: "אנחנו מדברים על הקמת יישוב במקום שאין בו כיום נוכחות יהודית. מקום שאין בו כיום יהודים – יהיה בו יישוב קבע של יהודים. המקום יהיה סמוך למגרון, מקום שתושבי מגרון יבחרו, יכול להיות אפילו מאות מטרים מהמקום שבו נמצא אתר הקראוונים שלהם. המקום צריך לקבל את כל אישורי הממשלה ללא יוצא מן הכלל. אנחנו מדברים על יישוב קבע שהתושבים יעברו אליו רק כשאחרון הבתים יהיה בנוי אין כאן שום עניין של לתת אמון בממשלה".



לעומת זאת, ח"כ אריה אלדד מהאיחוד הלאומי יוצא נחרצות נגד כל פשרה על שטחים בארץ ישראל: "אני לא יכול לקבל החלטה של מועצת יש"ע שאחראית על ההתיישבות ביהודה ושומרון שבה הם מביעים את הסכמתם לעקור יישוב".



תושבי מגרון נמצאים בהליך משפטי אשר אמור לסדר את המעמד החוקי של היישוב. "כל התהליך הזה של הבג"ץ ושכביכול מדובר בקרקע בבעלות ערבית זה עורבא פרח." מסביר איתי הראל ממקימי מגרון, "הדברים לא מקובלים עלינו, לא ברמה האמונית ולא ברמה המעשית. לא בררו את העובדות כמו שצריך – אנחנו נשארים".



לאחר שמועצת יש"ע חידשה את עצמה בכוונה להשתקם מהמאבק נגד תכנית ההתנתקות, נראה שההסכם עלול להחזיר את המועצה לתדמית הממלכתית מימי העקירה. "אני חושש שמועצת יש"ע החדשה מתנהגת ממש כמו מועצת יש"ע הישנה", אומר ח"כ אלדד, "היא משתפת פעולה עם ממשלת ישראל בצעדים שכל כוונתם לעקור את ההתיישבות ביהודה ושומרון".



יו"ר המועצה מבהיר שהגוף שהוא עומד בראשו רק מציע פתרונות לתושבי מגרון ולא כופה שום דבר עליהם "אני רואה את מועצת יש"ע כגוף המנהיגותי של מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון", הוא מסביר, "ככזה מתפקידנו היה להביא בפני ההתיישבות בכלל ותושבי מגרון בפרטאת המתווה הזה שאנחנו חושבים אותו לראוי בנסיבות הקיימות. אבל כמובן שאין לנו שום אמצעי כפייה – רק שכנוע".



"אם מישהו חותם על מסמך שאנחנו נזוז מפה – אז הוא לא מייצג אותנו", מבהיר איתי הראל, "אנחנו מאוד מקווים שמועצת יש"ע תייצג אותנו, יש להם הרבה זכויות גם בהקמת מגרון".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו