פרופ' שלום רוזנברג, איש האוניברסיטה העברית, רואה ביחס האדיש בעולם להתנהלות הרוסית בגיאורגיה, התנהלות בה גובה המלחמה שם את חייהם של אלפי גיאורגים חפים מפשע, עדות ליחס המיוחד לו זוכה ישראל בניגוד למקובל בעולם.
לטעמו, בהשוואה בין המתקפות הכלל עולמיות כלפי ישראל במידה והיא גורמת לפגיעה תוך כדי התגוננות, לבין ההתעלמות מהרג חפים מפשע, ישראל היא היוצאת דופן וזאת בשל ייחודיות של מדינת ישראל בתודעת העמים.
דוגמא לדבריו מציין פרופ' רוזנברג במתרחש בסין. "למה חוגגים את האולימפיאדה למרות הדיכוי בטיבט, ולמרות שהכנתה הייתה מלווה בכל כך הרבה עוולות? הרי גם על זה לא מגיבים. השאלה היא הסטנדרט העולמי, וזהו הסטנדרט גם בגיאורגיה".
בדבריו הזכיר פרופ' רוזנברג כי במועצת הביטחון קיימות מספר מדינות שלהן זכות ווטו גם כשהן צד עצמן מהוות בסכסוך. "בעיקר מדובר ברוסיה וסין. זה אבסורד גדול".
להערכתו אמנם צפויה בעתיד התייחסות מעט יותר ביקורתית לתקיפה בגיאורגיה לאחר התברר תוצאות הלחימה שם, אך לפי שעה נראה שיש כאן חזרה למתווה הפוליטיקה האימפריאליסטית גם בנושא הכלכלי, ובהתאם נשמעות תגובות העולם. לעומת זאת "אין ספק שהתנהלות דומה של ישראל לא הייתה עוברת בשתיקה", הוא קובע.
לטעמו היחס המיוחד והתקיף לו זוכה ישראל נובע ממספר סיבות ובהן סיבות פסיכולוגיות. "יש רגליים לדבר שאירופה צריכה לנקות את עצמה מאשמת השואה ולכן היא צריכה להוכיח שאתם, היהודים, לא טובים יותר מהנאצים ובוודאי לא יותר טובים מאיתנו".
בנוסף מזכיר פרופ' רוזנברג כי "הממד השני הוא שהפלשתינאים הצליחו להיבנות כשלקחו את מקום הפרולטריון של הקומוניסטים. הם הפכו לדמות של הסובל". לדבריו "עזרנו לכך עם האבסורדים שגרמו להם רבים מאחינו. בצורה מתועבת תורמים ישראלים ויהודים רבים לדימוי הזה".