כבר בשעות אחר הצהריים אתמול הגיעו רבים למשואות יצחק הישנה, הסמוכה ליישוב בת עין בגוש עציון לפסטיבל "אחרית הימים" התשיעי. פסטיבל "אחרית הימים" החל את דרכו בשנות התשעים לזכרו של אמיל לויכטר ז"ל. אמיל נפטר כמה ימים לאחר ל"ג בעומר 1994 - כאשר זו הייתה לו הפעם האחרונה שניגן עם חבריו המוזיקאים.
עם השנים, חברים מוסיקאים ויוצרים שמעו על הפסטיבל, והוא נפתח והתרחב לכל הציבור. חברת ההפקה של האירוע, או יותר נכון "משפחת ההפקה" – הם בני משפחת לויכטר.
מתחילת האירוע ועד השעות הקטנות של הלילה המוזיקה התנגנה ללא הפסקה. לכל אורך שעות היום אנשים זרמו למקום, מגיעים וזורמים עם המוזיקה.
במקום לא הייתה רק מוזיקה: דוכני מזון הציעו לציבור אוכל מתוצרת ביתית, דוכנים הוקמו ונערכו פעילויות לילדים, אוהלים עם מחצלות ומזרונים הוצעו לרוצים לנוח, וכן הוקם אוהל בית המדרש בו למדו והתפללו.
המוזיקה שהתנגנה הייתה מגוונת, כמו גם הקהל – חבר'ה שזכו לכינוי "נוער הגבעות", בוגרי צבא שעשו תקופה מכובדת בארצות המזרח, חילונים ודתיים מכל הגוונים, משפחות, צעירים ומבוגרים.
הגיוון על הבמה התחלק לשניים – במה גדולה לאמנים היותר מוכרים, ובמה קצת יותר אינטימית לאמנים שלא זוכים לחשיפה, בין הלהקות שהופיעו והאמנים: אגרויסע מציעא, סיני תור, אהרן רזאל, להקת אחרית הימים, שהלהיבה את הקהל בשירים מקפיצים במיוחד ובסוף הערב- הופעה משותפת של אהוד בנאי והרב פרומן.
בקצב הזה, בפסטיבל העשירי, לא יהיה מקום לאכלס את כל האמנים שצומחים על הגבעות.