האלוף אלעזר שטרן לשעבר ראש אגף משאבי אנוש בצה"ל הגיע השבוע לטורונטו ליטול חלק באירוע לציון שלשים להבאתם לקבר ישראל של אלדד רגב ואהוד גולדוסר ז"ל (14 באוגוסט 2008). בשיחה עם העיתון היהודי - קנדי 'שלום טורונטו' מביע שטרן אופטימיות באשר לעתידה של מדינת ישראל וליכולתה להוות אבן שואבת ליהדות התפוצות. המפתח לדבריו נמצא בתחום החינוך, בהתחדשות הרעיונית וביצירת חברה טובה יותר.
את "היורדים" הוא מכנה "עולים פוטנציאלים", אותם צריך לשכנע לחזור לישראל ולבנות בה ביתם למענם ולמען ילדיהם. בשאלת זהותה של מדינת ישראל לשטרן אין כל ספק שהיא צריכה להיות מדינה "יהודית ודמוקרטית", ולדידו ההצעה להפוך את ישראל ל"מדינה לכל אזרחיה" משמעותה המעשית חיסולה של ישראל והקמת מדינה אחרת שלא תהיה דמוקרטית, אלא כזו שתראה עצמה חלק מהעולם הערבי.
עוד מוסר העיתון 'שלום טורונטו, כי שטרן גילה גישה אופטימית גם בנוגע לאפשרות לגשר על פערים בין חילונים לדתיים בישראל. הפתרון למתח החברתי – דתי הקיים כיום מצוי בראייתו באימוץ גישה פלורליסטית ופתוחה יותר ביחסים בין דת למדינה ובין הזרמים השונים ביהדות על בסיס של "חייה ותן לחיות". בהיותו עדיין בשירות צבאי פעיל במסגרת חופשת השחרור אין שטרן יכול להביע דעות פוליטיות באשר לדרך הפתרון הרצויה של הסכסוך הישראלי – פלשתיני. יחד עם זאת, ומבלי לייחס משמעות פוליטית לדבריו, מציין שטרן שני גורמים אשר יש לקחת בחשבון מבחינה אסטרטגית והם: השיקול הדמוגראפי והיכולת להגן צבאית על המותניים הצרות של המדינה בקו קלקיליה – טולכרם.
עמדתו בשאלת "צבא מקצועי" לעומת "צבא העם" בוחר שטרן באורח נחרץ ב"בצבא העם". בין הנימוקים שהוא מעלה: הצורך לשלב את הטובים במערכת הצבאית, היעדר יכולת כלכלית להחזיק צבא מקצועי, חשש מירידת ההזדהות הציבורית עם הצבא אם יהפוך למקצועי והקשר בין השותפות בקביעת גורל המדינה בהצבעה בקלפי ובין הנשיאה באחריות לתוצאות המדיניות. שטרן ניהל מאבק בהשתמטות שהלכה ותפתחה מאוד במגזר החרדי והוא רואה בהמשך המאבק סוגיה חשובה גם מבחינה חברתית.
בשאלת השוויון של נשים בצה"ל, מציין שטרן כי קיימת מדיניות של שוויון הזדמנויות לכל אישה הרוצה לשרת ביחידות הקרביות. ואולם, בדיקות שערכו בצה"ל בנוגע לשירות נשים גילו הבדלים משמעותיים מבחינה פיזית שלהם השלכות בריאותיות על הנשים. לדבריו, כשם שענפי הספורט נבדלות הקבוצות על בסיס של מין, כך יהיה גם בצה"ל עם מתן אפשרות לכל מי שתחפוץ להיות לוחמת.
את "היורדים" הוא מכנה "עולים פוטנציאלים", אותם צריך לשכנע לחזור לישראל ולבנות בה ביתם למענם ולמען ילדיהם. בשאלת זהותה של מדינת ישראל לשטרן אין כל ספק שהיא צריכה להיות מדינה "יהודית ודמוקרטית", ולדידו ההצעה להפוך את ישראל ל"מדינה לכל אזרחיה" משמעותה המעשית חיסולה של ישראל והקמת מדינה אחרת שלא תהיה דמוקרטית, אלא כזו שתראה עצמה חלק מהעולם הערבי.
עוד מוסר העיתון 'שלום טורונטו, כי שטרן גילה גישה אופטימית גם בנוגע לאפשרות לגשר על פערים בין חילונים לדתיים בישראל. הפתרון למתח החברתי – דתי הקיים כיום מצוי בראייתו באימוץ גישה פלורליסטית ופתוחה יותר ביחסים בין דת למדינה ובין הזרמים השונים ביהדות על בסיס של "חייה ותן לחיות". בהיותו עדיין בשירות צבאי פעיל במסגרת חופשת השחרור אין שטרן יכול להביע דעות פוליטיות באשר לדרך הפתרון הרצויה של הסכסוך הישראלי – פלשתיני. יחד עם זאת, ומבלי לייחס משמעות פוליטית לדבריו, מציין שטרן שני גורמים אשר יש לקחת בחשבון מבחינה אסטרטגית והם: השיקול הדמוגראפי והיכולת להגן צבאית על המותניים הצרות של המדינה בקו קלקיליה – טולכרם.
עמדתו בשאלת "צבא מקצועי" לעומת "צבא העם" בוחר שטרן באורח נחרץ ב"בצבא העם". בין הנימוקים שהוא מעלה: הצורך לשלב את הטובים במערכת הצבאית, היעדר יכולת כלכלית להחזיק צבא מקצועי, חשש מירידת ההזדהות הציבורית עם הצבא אם יהפוך למקצועי והקשר בין השותפות בקביעת גורל המדינה בהצבעה בקלפי ובין הנשיאה באחריות לתוצאות המדיניות. שטרן ניהל מאבק בהשתמטות שהלכה ותפתחה מאוד במגזר החרדי והוא רואה בהמשך המאבק סוגיה חשובה גם מבחינה חברתית.
בשאלת השוויון של נשים בצה"ל, מציין שטרן כי קיימת מדיניות של שוויון הזדמנויות לכל אישה הרוצה לשרת ביחידות הקרביות. ואולם, בדיקות שערכו בצה"ל בנוגע לשירות נשים גילו הבדלים משמעותיים מבחינה פיזית שלהם השלכות בריאותיות על הנשים. לדבריו, כשם שענפי הספורט נבדלות הקבוצות על בסיס של מין, כך יהיה גם בצה"ל עם מתן אפשרות לכל מי שתחפוץ להיות לוחמת.