ועדת זכויות האדם של אלברטה, אחת מהפרובינציות של קנדה, זיכתה בשבוע שעבר (7 באוגוסט 2008) את עזרא לבנט מאשמת "אפליה" המנוגדת לחוק, לאחר תלונה שהוגשה אליה לפני כשנתיים וחצי בעקבות פרסום הקריקטורות של מוחמד בירחון Western Standard אותו הוציא לבנט לאור באותה עת. החקירה בנושא זה, בה נטלו חלק 15 פקידי ממשל, עלתה למשלם המיסים באלברטה יותר מ-500 אלף דולר, גבתה מחיר של 100 אלף דולר מעזרא לבנט לכיסוי ההוצאות המשפטיות והביאה בסופו של דבר לסגירתו של העיתון.
לבנט הביע קורת רוח על הזיכוי ולצידו כעס רב על השיטה הקנדית הפוגעת קשה בחופש הביטוי. "קודם כל נענשתי, ורק אחר כך זוכיתי. זו קריקטורה של צדק", אמר לבנט והוסיף: "אני שבע רצון חלקית מכך שזוכיתי, אך אינני יכול להשלים עם מה שפקידי הממשל הבירוקרטים אומרים על מה שאני יכול או לא יכול לפרסם. זו מדינה חופשית. אני יכול לפרסם מה שאני רוצה מבלי להתחשב במה שאומרת הממשלה".
עזרא לבנט הינו האדם היחיד במערב שהתמודד עם כתב אישום על פרסום הקריקטורות של מוחמד. בחודש שעבר זומן לבנט להעיד בקונגרס האמריקני על האיום לחופש הביטוי הנגרם בשל פעילות הועדות לזכויות האזרח.
התאחדות העיתונאים הקנדית (CAJ) ברכה על זיכויו של לבנט וקראה לרשויות הפרובינציאליות והפדראליות לבחון את הסמכויות של הועדות לזכויות האזרח על מנת למנוע מהן את האפשרות לפגוע בחופש הביטוי.
נזכיר כי פרשת "קריקטורות מוחמד" החלה בעקבות פרסום שתים-עשרה קריקטורות שבהן מצויר הנביא מוחמד, במדור התרבות והסאטירה של העיתון הדני הנפוץ "יילנדס פוסטן" (Jyllands-Posten) ב-30 בספטמבר 2005. לאחר זמן מה הופיעו הקריקטורות בלמעלה מ-20 עיתונים במדינות שונות. בקנדה, העיתון Western Standard היה היחיד שפרסמן. התגובות לפרסום הקריקטורות היו חריגות בקיצוניותן והן התפשטו אל מעבר לדנמרק ויבשת אירופה בכלל; החל מאיומי מוות על הכותבים וציירי הקריקטורות דרך שריפת שגרירויות דנמרק והפגנות אלימות ברחבי העולם ועד להשקת קמפיין הקורא להחרמת מוצרים דניים.