שלוש שנים לאחר העקירה מגוש קטיף סקר העיתונאי חגי סגל ביומן ערוץ 7, את ההתבטאויות של מקבלי ההחלטות מתקופה זו, וציין כי מעטים מהם הביעו חרטה על מעשיהם. לדבריו, היו חמישה אישי ציבור שהתבטאו באופן כזה והביעו חרטה על המעשה, אך אף לא אחד מהם היה שותף למנגנון קבלת ההחלטות על ההתנתקות.
התבטאות אותה ניתן לציין, מזכיר סגל, היא התבטאותו של האלוף גרשון הכהן, שהיה ממונה על ביצוע המשימה, שאמר בניחום אבלים אצל משפחת מורנו כי הוא היה שותף לפשע כנגד העם היהודי. אך עם זאת, סייג סגל כי לא מדובר בהתבטאות שהוקלטה וכן לא מדובר באדם שהיה שותף במנגנון קבלת ההחלטות.
סגל גם מנה את התבטאותו של חתן פרס נובל, אהרן צ'חנובר, בראיון ל"ידיעות אחרונות", בו אמר: "הייתי בעד ההתנתקות, הייתי בטוח שישיבו לנו בשלום אך טעיתי". סגל הוסיף וציין גם את דן מרגלית שהיה בעל טור בתקופה זאת, והשמיע התחייבות שלעולם לא יתמוך בדבר דומה.
גם מהתבטאויות כמו "יצאנו משם וקיבלנו טרור", של שרת החוץ לבני, לא התרגש סגל בשל העובדה שהיא דוחפת לנסיגות דומות מיהודה ושומרון.
עם זאת אמר סגל כי הוא איננו מופתע מכך וציין כי "קשה מאוד להביא מישהו להתחרט. חרטות מתבצעות בדרך כלל בין האדם לבוראו, ונדיר שאיש ציבור מתבטא כך".
לדבריו, המשמעות העיקרית של החרטה ממהלך זה היא חרטה של הציבור בעם, דבר שעשוי למנוע נסיגות מיהודה ושומרון בעתיד, "עדיין יש רוב מכריע מבין אלו שתמכו בה בעם, שחושבים שהיא לא הביאה את הפירות, וזה גרם לסגת מרעיון המדינה הפלשתינית ומעקירת ישובים נוספים".
"ההבדל בין אישי ציבור לבין האדם הפשוט הוא שהחרטה והצער והחכמה שלאחר מעשה תהיה מתורגמת לאופן מעשי בבחירות או במשאל עם", הוסיף סגל.